Loading AI tools
ישיבה שהתקיימה בעיר גרודנו שבבלארוס בראשות הרב שמעון שקופ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת שער התורה הייתה ישיבה שהתקיימה בעיר גרודנו שבבלארוס של היום משנת 1915 ונסגרה בשנת 1939. מזוהה בעיקר עם הרב שמעון שקופ.
הישיבה נוסדה על ידי חבורת תלמידים שנלכדו בעיר גרודנא שבליטא, על ידי עזרתו של הרב יעקב אריה ליפשיץ, בנו של בעל ה"עולת שלמה", על ידי הצבא הגרמני בעת מלחמת העולם הראשונה; אלו התמקמו בבית המדרש "יסוד ושורש העבודה", ולשם נקבצו בחורי ישיבה מפליטי המלחמה. בתחילה נבחר ועד מארגן, וכדמות מרכזית (של מעביר שיעור) נבחר הרב אלתר שמואלביץ. בהמשך מונה הרב יוסף לייב ננדיק כמשגיח. בסיום המלחמה עזב הרב שמואלביץ את הישיבה, וגם התרומות פחתו בצורה ניכרת (בעיקר עקב הפסקת התמיכה של אגודת עזרה). בהמלצת הרב יוסף שלמה כהנמן מונה הרב שמעון שקופ לכהן כראש ישיבה (תר"פ), ובכך היה ראש הישיבה הראשון של ישיבת שער התורה, כשהוא נמנע מטיפול בצד הכלכלי של הישיבה.
בשנת 1920, בעקבות מלחמת פולין וברית המועצות, עזבו רוב תלמידי הישיבה, מלבד קומץ קטן, לפוניבז', ובעת כניסת הצבא האדום לעיר הישיבה נסגרה בצורה מוחלטת. לאחר נסיגת הצבא (תרפ"א) הוקמה הישיבה מחדש בבית המדרש "אלשיך" ובצוות הישיבה מונו כמה מקרוביו של הרב שקופ.
בשנת תרפ"ב הונהגה בישיבה שיטת המוסר. באותה תקופה מונה הרב שלמה הרכבי למשגיח, והוא כיהן בתפקידו עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. לאחר פרוץ המלחמה עזבו את הישיבה רוב תלמידיה, וגם הפעם נשאר קומץ הכולל את הרב שקופ שלא יכל לעזוב מפאת גילו. לאחר פטירת הרב שקופ עזבו גם קומץ התלמידים, ורוב הגרעין עבר לווילנה.
חתנו של הרב שקופ, הרב שרגא פייבל הינדס, היה ר"מ ומנהל כספים בישיבה[1].
בתקנות הישיבה היו כללים שנגעו לסדרי הלימוד. בסדר הלימוד היה חיוב על כל תלמיד ללמוד 11 דפי גמרא בשבוע, כאשר מתוכם שישה דפים בסגנון בקיאותי וחמישה בסגנון עיוני. מלבד זאת התקיימו בישיבה מבחנים על החומר הנלמד אחת לשבועיים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.