כבל עצירה
חלק ממערכת המיועדת לבלום כלי טיס בזמן נחיתה על מסלולי נחיתה קצרים (כמו בנושאות מטוסים) או לשימוש במקרי חירום / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כֶּבֶל עצירה הוא חלק ממערכת המיועדת לבלום כלי טיס (ובעיקר מטוסים) בזמן נחיתה על מסלולי נחיתה קצרים ובנושאות מטוסים, או לשימוש במקרי חירום.
הכבל הוא צַמת פלדה עבה וחזקה, המורכבת על קרקע מסלול הנחיתה, מחוברת לתושבת מיוחדת. מספר גלגליות הפרוסות לאורך הכבל מרימות מעט את הכבל מהקרקע על מנת לאפשר לוו העצירה להיתפס בו, ובכך להכניס לפעולה את המערכת ההידראולית הייעודית הבולמת את מתיחת הכבל ועוצרת את המטוס.
הרעיון לשימוש בכבלי עצירה נהגה לראשונה על ידי יו רובינסון, ויצא לפועל בעת הנחיתה הראשונה על סיירת משוריינת שבוצעה על ידי יוג'ין איליי (אנ') ב־11 בינואר 1911. מערכת מודרנית יותר נבחנה על סיפון אה"מ קורייג'ס ביוני 1931, ונכנסה לשימוש לראשונה בנחיתה שביצע הנרי פאנקורט.