כנען

כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל. במקרא זהו שמה העיקרי של הארץ לפני כיבושה בידי בני ישראל, ולעיתים הוא משמש להגדרת הארץ שממערב לירדן ולבידולה מהגלעד. בארכאולוגיה של המזרח הקרוב הקדום השם נמצא כמעט אך ורק בממצאים מהתקופה הקדם־ישראלית בה הארץ נשלטה בידי הממלכה המצרית החדשה, כמחוז מצרי שזה היה שמו עד למשבר תקופת הברונזה המאוחרת (מופיע מעט מאוד במקורות מצריים יותר מאוחרים) ומתיישביו שמיים בתרבותם ובשפתם, שהייתה קרובה לעברית המקראית. זוהי גם התקופה בה הגיעו על פי ההשערות גויי הים למישור החוף הדרומי והשפלה הפנימית של ארץ ישראל שכונה פלשת.

ערך זה עוסק בארץ כנען. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו כנען (פירושונים).

המונח "כנענים" מפנה לכאן. לערך העוסק בתנועה אידאולוגית-תרבותית משנות הארבעים, ראו הכנענים.

בתנ"ך נזכרים שבעה עמים כיושבים בכנען: החיתי, הפריזי, החיווי, האמורי, הכנעני, הגרגשי, היבוסי. נזכרות גם קבוצות שישבו בה אך לא היו מעמי כנען, כגון הרפאים, העווים ועוד. בספר שופטים, יבין מלך חצור מכונה "מלך כנען".

על פי המסופר בתנ"ך, היו העמים הכנענים צאצאיו של חם.