Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כסאות הטבעה (באנגלית: ducking stools) היו אמצעי לענישת מכשפות בעבר. שפיטת המכשפות, והשימוש בכיסאות הטבעה, נעשה בעיקר באזורי בריטניה אך גם במקומות אחרים.[1] הכיסאות היו כלי להשפלה וביקורת פומבית, מעשה זה נעשה לרוב בשל עבירת נזיפה או לשון הרע ולעיתים רחוקות עבור עבירות מין כמו לידת ילד לא חוקי או זנות.
הכיסאות היו אמצעים טכניים שהיו רק חלק משיטת אכיפת החוק באמצעות השפלה חברתית. חלופה נפוצה הייתה צו בית משפט כדי לחשוף את הפשעים או החטאים של האדם במקום פומבי. כיסאות ההטבעה היו בדרך כלל מייצור מקומי, נגיש, ללא עיצוב סטנדרטי. רובם היו פשוט כיסאות שאליהם ניתן היה לקשור את העבריין, לחלקם היו על גלגלים שיהיה שניתן היה לגרור את האדם ברחבי הקהילה. חלקם נשענות על מוטות כדי שניתן יהיה להטביע את העבריין למים.
המונח "כיסא ענישה" הוא ישן יותר, עם תיעודים כתובים המתוארכים למאות ה-13 וה-14. רישומים כתובים עבור השם "שרפרף הטבעה", מופיעים משנת 1597, והצהרה משנת 1769 מספרת כי "שרפרף ההטבעה" הוא שיבוש של המונח "כיסאות ענישה".[2] המונח "שרפרף הטבעה" ממוקד יותר לאותם כיסאות ענישה המונחות על קרש מתנודד ששימש להטבעת האדם, אף על פי שכיסא ההטבעה שימש להשפלה עם או בלי להטביע את האדם במים.
בלדה, משנת 1615 לערך, בשם "הזריקה של האיש הכועסת", ממחישה את העונש שהוטל על נשים שהתנהגותן גרמה לזהות אותן כ-"מכשפה":
Then was the Scold herself,
In a wheelbarrow brought,
Stripped naked to the smock,
As in that case she ought:
Neats tongues about her neck
Were hung in open show;
And thus unto the cucking stool
This famous scold did go.
כיסא הענישה, או כיסא 'החזרה בתשובה', בעל היסטוריה ארוכה. בעבר קראו לו שרפרף החרפה או הנזיפה. הכיסא מוזכר בספר Domesday כנמצא בשימוש בצ'סטר, ונקרא cathedra stercoris. קשורה לשרפרף זה, אישה - ראשה ורגליה חשופות - נחשפה בפומבי ליד דלתה או הלכה ברחובות בין צווחי הקהל.
Now, if one cucking-stool was for each scold,
Some towns, I fear, their numbers would not hold.
שרפרף ההטבעה היה כורסת עץ משובח (הדגימות ששרדו הן מעץ אלון) שבה ישבה העבריינית, כשרצועת ברזל הונחה סביבה כדי שלא תיפול במהלך טבילתה. התיעוד המוקדם ביותר לשימוש בכיסאות אלה הוא לקראת תחילת המאה ה-17,[3] כשמונח זה אושר לראשונה באנגלית בשנת 1597. ביטוי זה היה בשימוש באירופה וגם במושבות האנגליות של צפון אמריקה.
בדרך כלל, הכיסא היה מהודק לקורת עץ ארוכות ששימשו כנדנדה על שפת בריכה או נהר. אולם לפעמים שרפרף ההטבעה לא היה במקום קבוע אלא הותקן על זוג גלגלי עץ כך שניתן היה לגלגל אותו ברחובות, ובקצה הנהר השרפרף נתלה בשרשרת שהשתלשלה מקצה הקורה. בגזר הדין לאישה הורו השופטים את מספר ההטבעות שהיא תהיה צריכה לעבור. סוג אחר של שרפרף הטבעה נקרא עגלה (tumbrel). זה היה כיסא על שני גלגלים עם שני מוטות ארוכים המחוברים לצירים. כיסא זה נדחף אל תוך הבריכה ואז המוטות השתחררו, ובכך הפיל את הכיסא לאחור. לפעמים התברר שהעונש היה קטלני והאישה נהרגה.[3]
העגלה, (באנגלית: tumbrel) הייתה עגלת מסע- המשמשת בדרך כלל לנשיאת חיטה, חול, אבנים וכן הלאה - שהובילה אסירים נידונים לגיליוטינה במהלך המהפכה הצרפתית.
בימי הביניים עד תחילת המאה ה-18, הטבעה הייתה הדרך שבה קבעו אם חשודה היא מכשפה.[4] שרפרפי הטבעה שימשו תחילה למטרה זו, אך לאחר מכן בוצעה ההטבעה ללא הכיסא. במקרה זה האגודל הימני של הנבדקת היה קשור לבוהן השמאלית. חבל נקשר על מותניה של הנאשמת והיא הושלכה לנהר או לבריכה עמוקה. אם היא צפה, זה מוכיח שהיא בליגה עם השטן, ושהיא דחתה את מי הטבילה. אם היא טבעה, היא "נוקתה מאשמת היותה מכשפה אך מתה".[5]
המקרים האחרונים שתועדות הם אלה של גברת גאנבל בפלימות' (1808); ג'ני פייפס, "נזיפה ידועה לשמצה" (1809), ושרה לייק (1817), שתיהן מלאומינסטר. במקרה האחרון, המים בבריכה היו כל כך רדודים עד שהעבריינית רק הוסעה ברחבי העיר בכיסא.[3]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.