כרת

כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל. כרת הוא אחד מעונשי התורה, ונזכר כעונש ההלכתי על 36 חטאים. מסכת כריתות העוסקת בקורבנות הבאים על חטאים, מונה בתחילתה את העבירות עליהם חייבים כרת.

ערך זה עוסק בעונש ביהדות. אם התכוונתם למלך קדום בשירה האוגריתית, ראו אגדת כרת.

במשנה במסכת מכות מובאת שיטת רבי חנניא בן גמליאל לפיה אדם שעבר עבירה שחייבים עליה כרת, ונענש במלקות עליה, נפטר מחיוב הכרת שהיה עליו[1].