כשל נטורליסטי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
'כשל נטורליסטי' הוא מונח שנטבע על ידי הפילוסוף ג. א. מור בספרו "פרינקיפיה אתיקה" (עקרונות האתיקה) משנת 1903[1]. המונח מתייחס לכשל הטמון בהגדרת המונח "טוב" באמצעות התכונות שלו. לעיתים קרובות מבולבל המושג "כשל נטורליסטי" עם מושג דומה – "בעיית הראוי-מצוי".
ערך זה עוסק בבעיה בהגדרת הטוב, הדומה לבעיית אותיפרון. אם התכוונתם לכשל בגזירת משפטי מוסר מעובדות, אותה הזכיר דוד יום, ראו בעיית הראוי-מצוי.