ל'איל-סור-לה-סורג - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for ל'איל-סור-לה-סורג.

ל'איל-סור-לה-סורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ל'איל סור לה סורג
L'Isle-sur-la-Sorgue
סמל ל'איל-סור-לה-סורג
מדינה צרפתצרפת  צרפת
חבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזורפרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור  פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור
מחוז ווקלוז
שטח 44.57 קמ"ר
גובה 246 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 246 מטרים
 ‑ הנקודה הנמוכה 52 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 19,706 (נכון ל־1 בינואר 2018)
 ‑ צפיפות 425 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 43°55′11.64″N 5°3′17.64″E / 43.9199000°N 5.0549000°E / 43.9199000; 5.0549000
אזור זמן UTC +1
www.islesurlasorgue.fr

ל'איל-סור-לה-סורגצרפתית: L'Isle-sur-la-Sorgue, תרגום מילולי - האי שעל [נהר] הסורג; בעברית נהגו בעבר לכתוב לישלוא) היא עיר בדרום צרפת, במחוז ווקלוז שבחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור. העיר היא מוקד תיירותי חשוב וידועה בשל שוק הפשפשים והעתיקות הגדול שלה.

היסטוריה

בתקופת הכיבוש הרומי ישב במקום חיל מצב רומי.

בימי הביניים התפתח היישוב, ובמהלך המאה ה-13 עבר לרשות האפיפיור, הורחב ובוצר, והפך למרכז אזורי.

בתקופת המהפכה הצרפתית הייתה העיר מרכז מלוכני מרכזי, והפכה למוקד לחיכוכים בין תומכי המהפכה השונים למלוכנים. ב-1793 נערך קרב בעיר, במהלכו נהרגו כ-25 אנשים ונשרפו בית הכנסת העתיק ומבנים נוספים. למרות שרוב האבדות היו לצד המהפכני, נאלצו המלוכנים לברוח לאביניון. שנתיים לאחר מכן הושמה העיר במצור במשך מספר שבועות, עד להכרזה על שביתת נשק כללית.

במאה העשרים התבסס השוק של העיר, שהביא פריחה כלכלית ולגידול יציב באוכלוסייה.

גאוגרפיה

העיר נמצאת כ-20 קילומטרים ממזרח לאביניון, בעמק הלוברון. דרך העיר עובר ממזרח למערב נהר הסורג שעל שמו היא קרויה. החלק העתיק של העיר, מימי הביניים, בנוי על אי מעוגל סביבו זורם הנהר בשתי תעלות, שהעניקו לה את הכינוי "ונציה של פרובאנס". המבנה הבולט בעיר הוא קתדרלת נוטר-דאם-דז-אנז' הבנויה בסגנון הבארוק. הקתדרלה נבנתה במאה ה-13 ושופצה והורחבה במהלך המאה ה-17.

דמוגרפיה

נכון לשנת 2013 מתגוררים בעיר כ-18,955 תושבים. בצירוף הכפרים והשטחים הבנויים הצמודים לעיירה אך לא נכללים בשטחה, מגיע מספר התושבים לכ-25,000. בניגוד לעיירות רבות בצרפת, אוכלוסיית העיר ממשיכה לגדול באופן יציב מסוף מלחמת העולם השנייה, אז מנתה כ-7,000 תושבים, ועד לימינו.

כלכלה ותיירות

העיר היא מוקד תיירותי ידוע, בשל התעלות החוצות אותה ובעיקר בשל השוק המפורסם שלה. מדי יום ראשון נערך בחלק העתיק של העיר שוק פשפשים ועתיקות ענק ולצידו שוק איכרים בו נמכרת תוצרת מקומית אופיינית. השוק והחנויות בעיר נחשבים למקום השלישי בחשיבותו בעולם לסחר בעתיקות. מלבד השוק פתוחים בעיר עשרות גלריות, מסעדות ובתי קפה.

הקהילה היהודית

בימי הביניים התבססה בעיר קהילה יהודית חשובה, כחלק מפריחת יהדות פרובאנס. לאחר גירוש ספרד הגיעו יהודים מספרד לעיר, הקהילה התרחבה אך איבדה חלק ממנהגיה המקוריים. בעת גירוש יהודי פרובאנס בשנת 1501 הייתה העיר אחת מארבע הערים היחידות בפרובאנס בהן נותרו יהודים, מכיוון שהיו תחת שלטון האפיפיור וצווי המלך לא חלו עליהן.

בשנת 1624 הועברו יהודי העיר לשטח הקרייר - גלגול מקומי של הגטו הוונציאני, שנבנה בצורה מנותקת משאר העיר, סביב בית הכנסת ומבני הקהילה. בעבודות שיפוץ עירוניות נרחבות שנערכו במאה ה-19 נהרסו חלק מחומות הגטו והוא התחבר בחזרה לעיר. עד היום נקראת הכיכר הגדולה בגטו-לשעבר בשם "כיכר היהדות".

במאה ה-18, עם החלת שוויון הזכויות ליהודים, הפכו יהודי העיר לשותפים פעילים במסחר ובחיים העירוניים, ותרמו לפיתוח העיר. הקהילה שעד אז דעכה התבססה מחדש, ויהודי בן הקהילה כיהן במשך תקופה קצרה כראש העיר.

בית הכנסת של העיר נבנה ונחרב מספר פעמים, האחרונה שבהן במאה ה-18. מלבד כמקום תפילה שימש מבנה בית הכנסת כבית ספר, כמאפיה וכמקום כינוס לקהילה. בית הקברות היהודי בעיר רשום כאתר היסטורי.

ראו גם

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ל'איל-סור-לה-סורג בוויקישיתוף
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
ל'איל-סור-לה-סורג
Listen to this article