לאיוש לאייטאי (במקור מנו ליברמן,[1] בהונגרית: Lajtai Lajos; בודפשט, 13 באפריל 1900 – בודפשט, 12 בינואר 1966)[2] היה מלחין בכלל ומלחין אופרטות יהודי-הונגרי.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
סגירה
לאיוש מנו ליברמן נולד במשפחה יהודית כבנם של הסוחר אברהם ליברמן ושל שפרינה קורנבלי (Kornblüh Sprince 1874–1939).[3] [4] בסיום לימודיו היה סטודנט ב"אקדמיה לייצוא" בווינה. הוא למד גם מוזיקה בווינה באותה עת. התגייס לצבא במרץ 1918. בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 הוצג הרביו הראשון שלו בווינה. הוא זכה להצלחה בינלאומית עם מחזהו "הקיץ הישן". בשנת 1923, האופרטה הראשונה שלו הועלתה לראשונה בבודפשט ( Az asszonok bolondja - Budai Színkör), ואחריה (Mesék az írógópezre - Városi Színház 1925); הקיץ הישן (תיאטרון בודה, 1928) וכו'. התקדמות הנאציזם שמה קץ להצלחתו המקומית והוא היגר לשוודיה דרך פריז ב-1935. לאחר 1945 ביקר לעיתים קרובות בבודפשט. רבים משיריו נותרו פופולריים. לאחר מלחמת העולם השנייה, הלחין רק יצירה אחת חדשה, ששמה "שלושה אביבים". העבודה מבוססת על הלברית של דז'ה קלר ועיבדה מחדש את הלהיטים המצליחים ביותר של יצירותיו הקודמות. ההצגה עלתה ב-1958 בתיאטרון האופרטה של בודפשט. אשתו הייתה רקדנית הרביו (בֶּאֶה זולטנה), איתה התחתן ב-5 בדצמבר 1933 בבודפשט.[5]
לאיוש לייטאי מת ב-12 בינואר 1966 בבודפשט, בחדר המלון שלו. קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.
להיטים
- מחכה לך בשבע בנֶמְזֶטִי (מתוך האופרטה "סיפורים ממכונת הכתיבה") (Hétre ma várom a Nemzetinél)
- תהייה בגן הורוואט בבודה...(Legyen a Horváth kertben Budán)
- באוי לאובודה...(Jöjjön ki Óbudára)
- איפה הקיץ ההוא...(Hol van az a nyár)
- קטינקה מתוקה שלי...(Én édes Katinkám)
- תחזור, קיץ צעיר ומתנשק (מתוך האופרטה דולי)
אופרטות, פארסות
- שוטה הנשים (1923, אופרטה ב-3 מערכות. מחבר שותף: אישטוואן ברודי)
- הרעיה הישנה (1924, פארסה זמר-מחול ב-4 מערכות. מחברים שותפים: מתיאש פלד ואימרה הרמט)
- פשט הערומה (1925, רביו זמר-מחול ב-12 תמונות, טקסט מאתמתיאש פלד. המוזיקה נכתבה עם יוז'ף ראדו)
- האלמנה התמימה (1925, אופרטה ב-3 מערכות. נכתב על פי הרעיון של Gavault and Charvey על ידי אימרה הרמט)
- סיפורים ממכונת הכתיבה (1927, אופרטה ב-3 מערכות. הטקסט נכתב על פי הרומן מאת אישטוואן סומאהאזי אישטוואן בקפי) (בשנת 1931, אופרטה קולנועית גרמנית בשם "Die Privatsekretärin" נוצרה מאופרטה זו, בתסריט של פרנץ שולץ, אך את המוזיקה הלחין פאל אברהאם)
- הקיץ הישן (1928, אופרטה גדולה ב-3 מערכות, 7 תמונות. הטקסט נכתב על ידי אישטוואן בקפי)
- אופנה פריזאית (1928, אופרטה ב-3 מערכות. הטקסט נכתב על ידי אישטוואן בקפי)
- Sisters - רקדנית קטנה (אחיות) (1930, אופרטה ב-3 מערכות, 9 תמונות. טקסט נכתב על ידי: אישטוואן בקפי)
- גוף סגול, כובע צהובה (1930, אופרטה גדולה ב-3 מערכות, 6 תמונות. נכתב מהרומן מאת אישטוואן סומאהאזי: לאסלו בקפי ואיסטוואן בקפי)
- Az okos mama (1930, קומדיה מוזיקלית ב-5 תמונות, הטקסט נכתב על ידי אישטוואן בקפי על פי הרעיון של בלה סנש)
- הטוקסידו של הוד מלכותו (1931, אופרטה ב-3 מערכות, עם הקדמה, שירים מאת אישטוואן בקפי)
- הנערה השחורה (1932)
- אורפיאום ישן (1932)
- הרוטשילדים (1932, אופרטה, טקסט מאת פרנץ מרטוס; שירים מאת איסטבן בקפי)
- יונה צלויה (1933)
- הרפתקה נפוליטנית (1934)
- טונטון (1935)
- שלושת אביבים (1958, שירים: איבאן סנש, דז'ה קלר)
- כשהילדה הופכת לנערה (אופרה ב-3 מערכות, מילים מאת אישטוואן בקפי)
- Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3
- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4
- Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. III. kötet (Komló-kert – Püspöki Imre). Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. [1930].
- Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 520. o. Online elérés
- Lajtai Lajos életrajza (hangosfilm.hu)
- Somogyi Vilmos: Lajtai Lajos halálára (1966. március 1.), Muzsika, 3. szám., 32. o. Online elérés
A m. kir. belügyminiszter az 1933. évi 57.808. számú határozatával Liebermann Lajos Manó Budapest székesfővárosban 1900. évben született, izr. vallású, zeneszerző, budapesti lakos családi nevét „Lajtai“ névre változtatta át. Budapesti Közlöny, 1933. Online