לבלב
בלוטה בחלל הבטן / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לַבְלַב (TA: Pancreas) הוא בלוטה אמפיקרינית-הטרוטיפית בחלל הבטן שתפקידה להפריש מיצים המכילים אנזימים וביקרבונט לצינור העיכול לצורך פירוק המזון, וכן הורמונים לזרם הדם לוויסות המטבוליזם בגוף. הלבלב ממוקם מאחורי הצפק, בין התריסריון לטחול. אורכו כ-15 ס"מ אצל אדם בוגר.
שיוך | lobular organ, בלוטה, particular anatomical entity |
---|---|
מיקום אנטומי | חלל הבטן |
אספקה עורקית | עורק הלבלב והתריסריון התחתון |
ניקוז ורידי | pancreaticoduodenal veins |
ניקוז לימפטי | splenic lymph nodes |
עצבוב | pancreatic plexus, celiac ganglia, העצב התועה |
תיאור ב | האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1199) |
מזהים | |
לטינית (TA98) | pancreas |
טרמינולוגיה אנטומיקה | A05.9.01.001 |
TA2 (2019) | 3114 |
FMA | 7198 |
קוד MeSH | A03.734 |
מזהה MeSH | D010179 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0030274 |
פעילותו האקסוקרינית מתבטאת ביצירת מיצים שמופרשים דרך תעלות אל מערכת העיכול. מיצי הלבלב מכילים אנזימים המסייעים לעיכול, כגון עמילאז, טריפסין, קרבוקסיפפטידאז וליפאז. אנזימים אלו נחוצים לעיכול של חלבונים, פחמימות ושומנים. ללא נוכחות אנזימי הלבלב, פירוקם של אבות המזון איננו מושלם. חלקו האנדוקריני של הלבלב שמכיל את איי לנגרהנס מייצר הורמונים: אינסולין וגלוקגון.
הלבלב התגלה לראשונה בתרבות המערב על ידי הרופילוס, מנתח ואנטום יווני. כמה מאות שנים לאחר מכן כינה אותו האנטום רופוס מאפסוס בשם היווני πάγκρεας (פַּנְקְרֵאָס), הלחם בסיסים של המילים היווניות πᾶν (פָּאן) – כל, ו-κρέας (קְרֵאָס) – בשר, לציון אופיו הבשרני של האיבר.[דרושה הבהרה]