לואי הארבעה עשר, מלך צרפת
פוליטיקאי צרפתי / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
לואי הארבעה עשר (צרפתית: Louis XIV, 5 בספטמבר 1638 – 1 בספטמבר 1715) היה מלך צרפת במשך 72 שנה (1643–1715).
![]() | |||||||||||
לואי ה-14 שצייר ריגו בשנת 1701 | |||||||||||
לידה |
5 בספטמבר 1638 סן-ז'רמן-אן-לה, ממלכת צרפת | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1 בספטמבר 1715 (בגיל 76) ארמון ורסאי, ממלכת צרפת | ||||||||||
שם מלא | לואי-דיודונה (Dieudonné, מתת-אל) | ||||||||||
מדינה |
ממלכת צרפת![]() | ||||||||||
מקום קבורה |
צרפת![]() | ||||||||||
בת זוג | מריה תרסה, נסיכת ספרד | ||||||||||
שושלת בית בורבון | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||||
| |||||||||||
חתימה |
![]() ![]() | ||||||||||
![]() ![]() |



תקופת שלטונו נודעת בשם עידן לואי הארבעה עשר, מאחר שהיה החזק והנודע במלכי אירופה באותה תקופה, ורבים ניסו לחקות אותו ואת חצרו. לואי קיבל לידיו מדינה במשבר, בפשיטת רגל פיננסית, תשושה ממלחמות ומעימותים פנימיים, והוריש לבאים אחריו מדינה יציבה, החזקה ביותר בעולם המערבי. הוא הרחיב את גבולות צרפת, העלה את נכדו על כס המלכות הספרדי, והקים ממשל מרכזי יעיל. בתקופתו שגשגה גם התרבות הצרפתית בדמותם של אישים כמולייר, ז'אן רסין, ולה פונטיין. עם זאת אופיין שלטונו בעריצות ובאי סובלנות שהובילו לאחר זמן לזעם העממי שהוליד את המהפכה הצרפתית. המלחמות והמסים הגבוהים רוששו חלקים ניכרים מצרפת וגרמו לקשיים כלכליים. המשפט המיוחס ללואי, "המדינה זה אני" ("L'État, c'est moi"), מבטא היטב את מהות המשטר האבסולוטי שייצג.
לואי הוכתר למלך בגיל חמש, אך נעשה שליט צרפת בפועל רק בשנת 1661 אחרי מותו של האיש החזק בצרפת, הקרדינל מזראן. ב-1660 נישא למריה תרזה, בתו של פליפה הרביעי, מלך ספרד, ולהם נולדו שלושה בנים ושלוש בנות שמכולם שרד הבן הבכור בלבד, לואי (1661 – 1711). מריה תרזה נפטרה ב-1683 והמלך נישא למאדאם דה מיינטנון אך לא נולדו להם ילדים. למלך לואי הארבעה עשר היו גם כששה עשר ילדים ממאהבותיו, ובהן לואיז דה לוואלייר שילדה בן ובת, ומאדאם דה מונטספאן שילדה שלושה בנים וארבע בנות.
הוא הקים את ארמון ורסאי העצום והמפואר שמדרום לפריז, קישט וריהט אותו בעושר ובהידור רב. ישיבתו רחוק מן העיר ביטאה את עליונותו על העם והגבירה את יראת הכבוד כלפיו. סגנון הבנייה של הנאו-קלאסיציזם הדגיש את העוצמה, היציבות והעושר של השליט היחיד. המלך ידע להיות מקסים ורב חסד והרשים את צרפת ואת אירופה כולה בטקסי המלכות המפוארים שערך ובחיי החצר העשירים והמורכבים. הוא הכניע את מרדנותם המסורתית של אצילי צרפת שגרמה צרות רבות לקודמיו בכך שחייבם להשתתף דרך קבע בחיי החצר רבי הטקסים. למעלה ממחצית מהכנסות המלך נועדו לאחזקת הארמון ולקיום החצר ובסופו של דבר הפאר והמותרות דלדלו את אוצר המדינה.
במהלך שנות מלכותו פיקד על ניצחונות צרפתיים במלחמת צרפת–ספרד שסימנה את עלייתה של צרפת ואת שקיעת האימפריה הספרדית, מלחמת הולנד–צרפת נגד הרפובליקה ההולנדית, מלחמת תשע השנים נגד ליגת אאוגסבורג הנחשבת בעיני היסטוריונים מסוימים לקואליציה אנטי-צרפתית שקדמה אף לאלו של נפוליאון, ומלחמת הירושה הספרדית נגד בית הבסבורג האוסטרי על הכתר הספרדי.
לואי הארבעה עשר היה קרוב משפחה ישיר של יריבו המושבע לאופולד, היות שהאימהות של שניהם היו בנותיו של פליפה השלישי, מלך ספרד, והנשים של שניהם היו בנותיו של פליפה הרביעי, מלך ספרד. בנו ונכדו של לואי הארבעה עשר מתו לפניו מאבעבועות שחורות, ועל כן ירש אותו נינו.
Oops something went wrong: