לוחמה אווירית במלחמת העולם השנייה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המערכה באוויר היוותה מרכיב חשוב במערכה הצבאית בכל זירות הלחימה של מלחמת העולם השנייה, וחלק ניכר מהתפוקה התעשייתית של הצדדים היריבים במהלך המלחמה, הופנה לייצור מטוסים ותותחים נגד מטוסים.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
גרמניה, יפן וברית המועצות הסתמכו על כוחות אוויר, שפעלו בשיתוף פעולה הדוק עם כוחות הקרקע שלהן (ובמקרה של יפן גם עם הכוחות הימיים); הם המעיטו בחשיבותם של מפציצים אסטרטגיים, ואיחרו בהבנת הצורך בפיתוח אמצעים להגנה מפני הפצצות אסטרטגיות של חיילות האוויר של בעלות הברית (במקרה של גרמניה ויפן). לעומת זאת, בריטניה וארצות הברית העניקו להפצצות האסטרטגיות חשיבות לא פחותה מהשגת עליונות אווירית מעל שדה הקרב, והענקת סיוע אווירי לכוחות הקרקע. שתיהן בנו כוח אסטרטגי של מפציצים ארוכי טווח, שאיפשר להן לנהל מערכת הפצצות אסטרטגיות יעילה נגד מדינות הציר, לפגוע קשה במרכזי האוכלוסייה שלהן, ולגרום נזקים כבדים לתפוקה התעשייתית שלהן. בעלות הברית המערביות אף יצרו שיתוף פעולה בין כוחות ימיים לאוויריים, המבוסס על נושאות מטוסים, כפי שעשתה יפן לפניהן, ונושאות המטוסים מילאו תפקיד מרכזי במערכה בזירה הימית במהלך המלחמה.