מגילת אסתר
ספר בתנ"ך / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ[1] היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך. במגילה מסופר על מזימה להשמדתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש על ידי המן האגגי וכיצד סיכלו אותה אסתר המלכה ובן דודה מרדכי היהודי. בסוף המגילה מסופר כי לזכר אירועים אלה נקבעו חג הפורים ומצוותיו - משלוח מנות, מתנות לאביונים ועריכת משתה. גם קריאת המגילה פעמיים, בליל החג וביומו, היא ממצוות החג.
המונח "סיפור מגילת אסתר" מפנה לכאן. לערך העוסק בציור בשם זה, ראו סיפור מגילת אסתר (ציור). | |
| מגילת אסתר מתוך אוסף ברגינסקי | |
| שפה |
עברית  |
|---|---|
| תקופת התרחשות | שיבת ציון |
| מספר פרקים | 10 |
| מספר פסוקים | 167 |
| סדרת ספרים | חמש מגילות |
| הספר הקודם | קהלת |
| הספר הבא | דניאל |
| דמויות מרכזיות |
אסתר, בגתן ותרש, ושתי, זרש, מרדכי היהודי, אחשוורוש, המן האגגי, עשרת בני המן |
| יצירות נגזרות |
חוקי פרס ומדי, אסתר מתכוננת לפגישה עם המלך אחשורוש, תרגום שני על אסתר, אסתר רבה, ספרי דאגדתא |
  | |
במחקר נחשבת המגילה לנובלה היסטורית אשר סיפורה מתרחש במאה החמישית עד הרביעית לפני הספירה, ונכתבה כסיפור אטיולוגי שנועד להסביר את מקורו של חג הפורים בדיעבד, כלומר לאחר שכבר התקבל על ידי היהודים בגלות אשור ובבל.[2][3][4]