מדליון הנאמנות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מדליון הנאמנות (באנגלית: The Fidelity Medallion) הוא העיטור הצבאי הוותיק ביותר שהוענק בארצות הברית. העיטור נוצר בשנת 1780 במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית. המדליון, אשר נודע גם בשם מדליית תפיסתו של אנדרה (André Capture Medal), הוענק לחיילים אשר לקחו חלק בתפיסתו של מייג'ור ג'ון אנדרה, קצין בצבא הבריטי, אשר עמד בקשר עם הגנרל בנדיקט ארנולד וסייע לו בעריקתו. שלושת החיילים אשר עוטרו במדליה היו חיילי המיליציה של מדינת ניו יורק: טוראי ג'ון פאולינג, טוראי דייוויד ויליאמס וטוראי אייזק ואן-ווארט[1].
פרטים | |
---|---|
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית |
סוג | עיטור צבאי |
סטטוס | לא פעיל |
הענקות | |
הוענק לראשונה | 1780 |
הוענק לאחרונה | 1780 (נכון ל-2024) |
סה"כ הוענקו | 3 |
היררכיה | |
הבא | תג ההצטיינות הצבאי |
על צידו הקדמי של המדליון נכתב "Fidelity" (נאמנות) ואילו על צידו האחורי הופיעה המוטו "Amor Patriæ Vincit" ("אהבת המולדת כובשת")[1].
מדליון הנאמנות לא הוענק מאז והוא הפך במהרה לעיטור הנצחה, על כן תג ההצטיינות הצבאי אשר נוסד שנתיים מאוחר יותר, נחשב לרוב כעיטור הצבאי הראשון שנוצר בעבור הכוחות המזוינים של ארצות הברית.