מובסס חורנאצי
היסטוריון ארמני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מובסס חורָנאצי או משה מחורן (בארמנית: Մովսես Խորենացի, במקורות בלטינית: Moses Chorenensis, לערך שנת 410–490) היה היסטוריון וכרוניקן, מימי הקדם המאוחרים או מימי הביניים, משורר, מדקדק, מתרגם ומלחין ארמני, דמותו וחייו נותרו לוטים בערפל. למובסס חורנאצי מייחסים את הספר ההיסטוריוגרפי הידוע הקדום ביותר על ההיסטוריה של ארמניה שנכתב בשפה הארמנית, "ההיסטוריה של ארמניה" או "ההיסטוריה הארמנית". ספר זה זכה למשך מאות שנים להוקרה בקרב העם הארמני כספר השני בחשיבותו ובאמינותו אחרי כתבי הקודש - ה"ביבליה".[1] מובסס חורנאצי מכונה "אבי ההיסטוריוגרפיה הארמנית" ("פאטמאחאיר") או "הרודוטוס של הארמנים". נודע גם כמחברם של המנונים כנסייתיים, ספרי תאולוגיה, הגיוגרפיה, רטוריקה, דקדוק והגות.
ערך ללא מקורות | |
ספר ההיסטוריה המיוחס לו נכתב לדברי המחבר לבקשת המושל, הנסיך סחק בגרטוני (שנהרג בקרב בשנת 482), והוא השפיע השפעה עצומה על ההיסטוריוגרפיה הארמנית. הוא שימש מקור למחברים הארמנים שבאו אחריו עד לימי הביניים המאוחרים, שהירבו לצטטו. אף על פי שהיו ארמנים, כגון אגאתאנגלוס שכתבו לפניו כתבי היסטוריה על ארמניה, לספרו של חורנאצי שמורה משמעות מיוחדת מכיוון שהוא כולל חומר ייחודי המבוסס על מסורות שבעל פה (לרבות מיתוסים ובלדות) של ארמניה מלפני התנצרות ורצון מחברו היה לכסות את כל התקופות ההיסטוריות מאז לידתו של העם הארמני ועד לזמנים בהם חי הכרוניקן, בערך עד שנת 440. ספרו מהווה גם ניסיון ראשון לספר את ההיסטוריה של הארמנים בהקשר העולמי.
בעיני העם הארמני מובסס חורנאצי היה אישיות היסטורית והוא גם אחד הקדושים הנערצים של הכנסייה הארמנית. הוא הוכר על ידי הכנסייה הארמנית האפוסטולית כאחד "המתרגמים הקדושים". הוא ראה את עצמו תלמיד של מסרוב משדוץ הקדוש, ממציא האלפבית הארמני. לזרוס מפארפ (ראזאר פארפאצי) ציין את קיומו של פילוסוף ארמני ובישוף "הזכור לטוב" בשם מובסס שחי במאה ה-5 שלחם בבורות ונרדף על ידי הנזירים.[2] החל מן המאה ה-19 ועד ימינו החוקרים העלו ספקות כבדים בנוגע לאמיתות הביוגרפיה המסורתית שלו ולגבי זהותם האמיתית של המחבר או אולי המחברים של יצירותיו.