מונופסון
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מוֹנוֹפְּסוֹן (מיוונית: μόνος – "מוֹנוֹס", יחיד; ὀψωνία – "אופסוניה", קונה) בכלכלה הוא מונח המתאר מצב בשוּק שבו קיים רק קונה אחד למוצר (או לשירות). לדוגמה, כאשר יש מעסיק אחד בלבד במקום יישוב מבודד, מה שהופך מעסיק זה לקונה היחיד לעבודתם של אנשי היישוב, ומאפשר לו להקטין את שכרם של העובדים בהשוואה למצב שבו יש מספר מעסיקים ביישוב. מונופסון הוא מצב אנלוגי והופכי למונופול ואף מכונה לעיתים "מונופול של קונים"[1]. השוני העיקרי בין מונופסון למונופול הוא שבמונופול יש לגורם אחד בלעדיות על ההיצע, ואילו במונופסון יש לגורם אחד בלעדיות על הביקוש. המונח "מונופסון" נטבע לראשונה על ידי הכלכלנית הקיינסיאנית ג'ואן רובינסון בשנת 1933
ראו גם – אוליגופול, אוליגופסון |
[2].
במצב של מונופסון יש לגורם אחד שליטה מלאה או כמעט מלאה בביקוש למוצר או שירות — שהוא לרוב עבודה או מוצר ייחודי — מה שמקנה לו שליטה מסוימת במחיר המוצר או השירות ובכמותו. התרחשות טיפוסית במצב כזה מתבטאת בהקטנת הכמויות שאותן רוכש המונופסוניסט (בעל המונופסון), כדי לגרום למוכר או למוכרים להוריד את מחיריהם. כך, לדוגמה, ממשלה שהיא הקונה היחיד לכלי נשק מתוחכם, יכולה לאיים בצמצום כמויות הרכישה, כדי לגרום למוכר או למוכרים להוריד את המחיר ליחידה של כלי הנשק. דוגמה טיפוסית אחרת יכולה לשמש חברת החשמל לישראל, שהיא גם מונופול בתחום שיווק החשמל לצרכן, היכולה לאיים או ליישם צמצום ברכישת דלק מסוג מסוים, כדי לגרום למוכרי אותו דלק להוריד את מחירו או לספקו בתנאים נוחים יותר. מצב זה מביא, בשוק מונופסוניסטי, לצמצום בכמויות הקנייה ולהפחתת המחיר בהשוואה לשוק תחרותי משוכלל.