מוניקה ויטי
שחקנית איטלקייה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מוניקה ויטי (באיטלקית: Monica Vitti; 3 בנובמבר 1931 – 2 בפברואר 2022) הייתה שחקנית איטלקייה. נודעה במיוחד בתפקידיה הדרמטיים בסרטים של מיכלאנג'לו אנטוניוני בשנות ה-60 של המאה ה-20 המוקדמות (ה"טטרלוגיה של הניכור": אוונטורה, הלילה, ליקוי החמה והמדבר האדום).[1] לאחר מכן שינתה כיוון, והייתה במשך 40 שנה הכוכבת מספר אחת של קומדיות הקולנוע האיטלקיות: (Commedia all'italiana) ("La ragazza con la pistola", "Amore mio aiutami" "Dramma della gelosia", "Polvere di stelle") רבות מהן בבימויו של מריו מוניצ'לי.
ערך מחפש מקורות | |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: 1. רשימה ארוכה של פרטים על גבי פרטים 2. ויקיזציה. | |
לידה |
3 בנובמבר 1931 רומא, ממלכת איטליה |
---|---|
פטירה |
2 בפברואר 2022 (בגיל 90) רומא, הרפובליקה האיטלקית |
מקום קבורה | קמפו ורנו |
שם לידה | Maria Luisa Ceciarelli |
מדינה | ממלכת איטליה, איטליה |
תקופת הפעילות | 1954–1994 (כ־40 שנה) |
מקום לימודים | האקדמיה הלאומית לאמנויות הבמה על שם סילביו ד'אמיקו |
בן או בת זוג |
|
מספר צאצאים | 0 |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
הופיעה לצד שחקנים, כמו מרצ'לו מסטרויאני, ריצ'רד האריס, טרנס סטמפ, מייקל קיין, דירק בוגארד, אלברטו סורדי, אוגו טוניאצי, ויטוריו גסמן, נינו מנפרדי.
מוניקה ויטי זכתה חמש פעמים בפרס דוד די דונטלו כשחקנית הטובה ביותר, שבעה פרסי גלובוס הזהב כשחקנית הטובה ביותר, פרס גלובוס הזהב על מפעל חיים, ובפרס אריה הזהב על מפעל החיים בפסטיבל ונציה לקולנוע. ויטי בלטה גם ככותבת תסריטים לשלושה סרטים, ובבימוי הסרט "סקנדל סודי" (1990).
על ידי התמודדותה האמיצה מול הדעות הקדומות ותעשיית הקולנוע, הייתה ויטי גם דמות לחיקוי וסמל במאבק למען מעמד האישה בחברה.