מוזיאון הפראדו

מוזיאון הפראדו (בספרדית: Museo del Prado - מוסאו דל פראדו) הוא המוזיאון הגדול והמפורסם ביותר במדריד, בירת ספרד. במוזיאון נמצא אחד האוספים הגדולים ביותר של אמנות אירופית מן המאה ה-14 ועד תחילת המאה ה-19.

מוזיאון הפראדו
Museo del Prado

מידע כללי
סוג	מוזיאון אומנות
כתובת	Paseo del Prado, Madrid
מיקום	מדריד
מדינה	ספרד
מייסדים	קרלוס השלישי, מלך ספרד
מבקרים בשנה	3,497,345 (נכון ל־2019)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1819
תאריך פתיחה רשמי	19 בנובמבר 1819
אדריכל	חואן דה וילנואבה
קואורדינטות	40°24′50″N 3°41′32″W
http://www.museodelprado.es
(למפת מדריד מוגדלת)   מוזיאון הפראדו (למפת מדריד רגילה)   מוזיאון הפראדו

"Bautismo de Cristo" (הטבלת המשיח) מאת אל גרקו, 1597‏-1600

היסטוריה

המוזיאון נמצא באחד המבנים הגרנדיוזיים שנבנו במסגרת תוכניתו של המלך קרלוס השלישי (1716–1788) לשיפור פני העיר מדריד. בזמן כהונתו הייתה מדריד בירה צעירה שנראתה עדיין כעיירה קסטיליאנית קטנה ובלתי מתוכננת. השם "פראדו", שפירושו "אחו", הוצמד לאזור מבנה המוזיאון ומאוחר יותר למוסד המוזיאון עצמו. השטח הפך לפארק מפואר שבו מזרקות ואנדרטות מרשימות, שעיצובן הותאם לרעיונות עידן האורות והקלאסיציזם. במקביל, מבנה הפראדו של ימינו, שעוצב על ידי האדריכל המלכותי חואן דה וייאנובה, יועד תחילה לשמש מוזיאון למדעי הטבע. בניית המוזיאון נעצרה בעקבות פריצת מלחמה עם נפוליאון קיסר צרפת. המבנה שימש את מטה חיל הפרשים הצרפתי כמחסן לאבק שרפה. בנוסף לנזק שנגרם כתוצאה מהמלחמה גנבו אזרחי מדריד מהמבנה חומרי בנייה (קורות עץ, לבנים וכדומה) בעודם מנסים לבנות מחדש את בתיהם ההרוסים.

ב-1813, לאחר סיום הכיבוש הצרפתי, עלה לכס המלוכה פרדיננד השביעי, מלך ספרד, נכדו של קרלוס. אשתו השנייה של המלך, מריאה איסבל דה ברנסה, התעניינה מאוד ברעיון נשכח שהוצע על ידי אחד מיועציו של קרלוס השלישי: להקים מוזיאון לאמנות בעיר הבירה. המלכה השפיעה על בעלה להקים את המוסאו דל פראדו, אולם מתה טרם נחנך המוסד. ב-19 בנובמבר 1819 נחנך המוזיאון המלכותי לציור ולפיסול במבנה הפראדו.

בתחילה מנה אוסף המוזיאון 1,500 יצירות, שרק 300 מהן הוצגו בגלריות המוזיאון. האוסף הגדול היה רכושו הפרטי של המלך פרדיננד, ששילם בעצמו לשימור המוזיאון והפעלתו. המוזיאון היה פתוח לקהל רק יום אחד בשבוע והכניסה אליו התאפשרה רק ברישיון מיוחד. בתו ויורשתו של פרדיננד, איסבל השנייה, העבירה את הבעלות על המוזיאון מהמלך למוסד המלכות. אחרי מותה ב-1868 הולאם המוזיאון סופית והוצמד לו שמו הנוכחי, מוסאו דל פראדו. בתקופת פרנסיסקו סאנס קאבוט כמנהל המוזיאון לאוסף התווספו "הציורים השחורים" של פרנסיסקו דה גויה.

אוסף המוזיאון הוסיף לגדול ולהתעשר במשך המאה ה-19. לעומת זאת, מלחמת האזרחים בספרד (1936–1939) בלמה לחלוטין את פיתוח המוזיאון. מדריד הייתה אחת מזירות המלחמה, והדבר הציב אותה ואת המוזיאון בסכנה תמידית להריסה. המוזיאון נסגר וכל היצירות הורדו לקומת הקרקע, שם הוקפו בשקי חול. בעקבות פגיעת פצצה תועה במבנה הפראדו פונו היצירות והתגלגלו ברחבי אירופה עד שהגיעו לחבר הלאומים בז'נבה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוסעו היצירות בחזרה למדריד ברכבות מאובטחות, שנסעו רק בלילה.

לאחר השנים העגומות תחת שלטון הרודן פרנסיסקו פרנקו, נפתח עידן חדש של תיירות המונית במדריד, שכלל את תחיית הפראדו ועלייה חדה במספר המבקרים.

האוסף

המאחה העירומה מאת פרנסיסקו דה גויה, 1799–1800

למוזיאון מעל 5,000 איורים, כאלף מטבעות ומדליות, כאלפיים יצירות קישוטיות וכ-700 פסלים, אך כל אלה מחווירים לעומת אוסף הציורים האיכותי, המונה 8,600 יצירות. מפאת מספר היצירות העצום אין בשני מבני המוזיאון די מקום להציג את כל היצירות שבאוסף ורק שביעית ממנו - היצירות הבולטות ביותר - מוצגת במוזיאון בכל זמן נתון.

אוסף הציורים הספרדיים של המוזיאון הוא נדיר במיוחד, ומכיל מספר יוצא דופן של ציורי אמנים מימי הביניים ועד המאה ה-19, ביניהם אל גרקו, גויה וולסקס. בשל השליטה הספרדית על ארצות השפלה יש לפראדו גם אוסף עשיר של ציורים הולנדיים ופלמיים.

יצירות מפורסמות באוסף (לפי סדר השלמתן)

• גן התענוגות הארציים מאת הירונימוס בוש. בין השנים 1503–1504
• ונוס ואדוניס מאת טיציאן. שנת 1553.
• ניצחון המוות מאת פיטר ברויגל האב. שנת 1562.
• דנאה מאת טיציאן. שנת 1565.
• ארטמיסיה מאת רמברנדט ואן ריין. שנת 1634.
• ניצחון בכחוס מאת דייגו ולאסקס. בין השנים 1628–1629
• הכתרת הבתולה מאת דייגו ולאסקס. בין השנים 1635–1644
• משל ארכנה מאת דייגו ולאסקס. בין השנים 1655–1660
• לאס מנינאס מאת דייגו ולאסקס. שנת 1656
• המאחה העירומה מאת פרנסיסקו דה גויה. בין השנים 1797–1800.
• המאחה הלבושה מאת פרנסיסקו דה גויה. בין השנים 1800–1807.
• שלושה במאי 1808 מאת פרנסיסקו דה גויה שנת 1815.
• הציורים השחורים. 14 ציורים מאת פרנסיסקו דה גויה שצוירו בין השנים 1819–1823, והכוללים בין היתר את:
  • סטורן טורף אחד מבניו
  • יהודית והולופרנס

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוזיאון הפראדו

• אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון הפראדו (בספרדית)
• מוזיאון הפראדו, ברשת החברתית פייסבוק
• מוזיאון הפראדו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מוזיאון הפראדו, ברשת החברתית אינסטגרם
• מוזיאון הפראדו, סרטונים בערוץ היוטיוב
• מוזיאון הפראדו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)