פָּרָשַׁת מַטּוֹת היא פרשת השבוע התשיעית בספר במדבר. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ל', פסוק ב' ומסתיימת בפרק ל"ב, פסוק מ"ב.

עובדות מהירות פסוקים, מספר פסוקים ...
מטות
פסוקים במדבר, ל', ב' - ל"ב, מ"ב
מספר פסוקים 112
מספר תיבות 1484
תוכן פרשת נדרים, מלחמת מדין, בני גד וראובן מבקשים להישאר בעבר הירדן
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (1) לא תעשה (1)
דיני הפרת נדריםאיסור הפרת נדר או שבועה
הפטרה
אשכנזים וספרדים ירמיהו, א', א' - ב', ג'
תימנים ירמיהו, א', א'י"ט
איטלקים יהושע, י"ג, ט"ול"ג
סגירה
נחלות השבטים - גד וראובן בעבר הירדן המזרחי

הפרשה נפתחת בחובה לקיים נדר או שבועה, ובזכותם של אב לבטל נדר של בתו ושל בעל לבטל נדר של אשתו. הפרשה ממשיכה לספר על מלחמת מדין, בה אלף לוחמים מכל שבט הביסו את מדיין, הרגו את כל הגברים, הנשים והילדים, ולקחו לעצמם את הילדות, המקנה והרכוש. אלעזר הכהן מלמד את הלוחמים כיצד יש להכשיר את כלי הבישול שנלקחו בשלל. שלל המערכה, הכולל 32,000 ילדות, מתחלק בין הלוחמים, העם והמקדש. בני השבטים ראובן וגד, שברשותם מקנה רב, מבקשים לקבל נחלה בעבר הירדן המזרחי במקום במערבי. בתחילה משה מסרב אך לאחר שהם מתחייבים להיות חלוצים במלחמה לכיבוש עבר הירדן המערבי הוא מסכים.

על פי רוב, מצורפת פרשת מטות ביחד עם הפרשה שלאחריה, פרשת מסעי (מטות־מסעי). רק בחלק מן השנים המעוברות (שנים מסוג השג והחא, ובארץ ישראל גם בשנים מסוג בשז וגכז) הן נפרדות.[1] החשבון מכוון לכך שפרשת דברים תיקרא בשבת שלפני תשעה באב, ולכן שתי הפרשות נקראות תמיד בימי בין המצרים: אם הן נקראות בנפרד נקראת פרשת מטות בשבת הראשונה של בין המצרים, ואם הן נקראות יחד הן נקראות בשבת השנייה.

תוכן הפרשה

מבנה הפרשה

בפרשת מטות יש 112 פסוקים, אשר מאגדים 4 פרשיות פתוחות ועוד 5 סתומות. הפרשה מכילה 4 סדרים, כאשר הפרשה מתחילה בתחילת סדר, זאת בניגוד לכך שהיא מתחילה באמצע הפרק. הפרשה מסתיימת הן בסוף סדר והן בסוף פרק.

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת מטות יכולה לחול בשבעה תאריכים שונים[2].

יחד עם פרשת מסעי:

בנפרד:

בארץ ישראל נפרדת ובחוץ לארץ מחוברת:

הפטרה

ההפטרה הבבלית המקורית של פרשת מטות, הקשורה לנושא הפרשה, היא בספר יהושע, פרק י"ג, פסוק ט"ו ("ויתן משה") עד פרק י"ד, פסוק ה'.[3] בהפטרה נזכר שנית מתן הנחלות לשניים וחצי השבטים שהוזכר לראשונה בפרשה.

עם זאת, כיוון שפרשת מטות חלה תמיד בשבתות "בין המצרים", הפטרה זו אינה נוהגת, ומפטירים באחת ההפטרות של תלת דפורענותא. אם קוראים את פרשת מטות בפני עצמה, אז היא נקראת בשבת הראשונה של תלת דפורענותא, ולכן מפטירים בספר ירמיהו, מפרק א', פסוק א' עד פרק ב', פסוק ג' (התימנים מסיימים פרק א', פסוק י"ט). זו נבואת ההקדשה של ירמיהו, ובה נאמר לו שהוא עתיד לנבא על חורבן בית המקדש ועל חטאי ירושלים. התימנים קוראים מפרק א' פסוק א' עד פסוק י"ט.

חריג יחיד לכך הוא מנהג איטליה שלא קיבל את מנהג "תלת דפורענותא" ונוהג לומר הפטרת פורענות רק בשבת חזון. לפי מנהג איטליה מפטירים בהפטרת מטות המקורית, אך מסיימים בפרק י"ג, פסוק ל"ג.

אם קוראים את פרשת מטות ביחד עם פרשת מסעי אז מפטירים בהפטרת פרשת מסעי.

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
סגירה

הטקסט:

פרשנות:

במחזור קריאת התורה

הערות שוליים

Wikiwand in your browser!

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.

Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.