מינרל

מינרל במינרלוגיה הוא חומר אי-אורגני שנוצר בתהליכים טבעיים, בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי – שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע בו, או אמורפי – חסר צורה גבישית מוגדרת, דוגמת לימוניט ואופאל. הגדרה זו חלה גם על יסודות מוצקים – למשל מתכות ומלחים – ועל נוזלים כגון מים וכספית. עם זאת האגודה הבינלאומית למינרלוגיה בהחלטתה משנת 1995 צימצמה את ההגדרה המקובלת ל"יסוד או תרכובת כימית גבישית בדרך-כלל הנוצרים כתוצאה מתהליכים גאולוגיים".[1]

ערך זה עוסק במונח בתחום הגאולוגיה המתאר חומר אי-אורגני טבעי שצורתו בדרך-כלל גבישית. אם התכוונתם למונח מינרל בתחום התזונה, ראו מינרל (תזונה).

למושגי יסוד נוספים בנושא גאולוגיה, ראו פורטל הגאולוגיה

מקור המילה הלועזית "mineral" במילה הלטינית minera, שפירושה מחצב ומכרה, ומוצאה כנראה באחת השפות הקלטיות, כגון המילה הגאלית mein, שפירושה אכן "מכרה".[2]

שמותיהם של מינרלים ניתנים באופן לא מדעי ועשויים לשקף תכונה פיזיקלית או כימית או מקום גאוגרפי בו נמצאו, וכן עשויים לשאת את שמה של דמות ציבורית או את שמו של מי שגילה אותם.[3] לדוגמה:

• אלביט – שם המינרל נובע מהמילה הלטינית "albus" לצבע הלבן
• מגנטיט – המינרל בעל תכונת המגנטיות הגבוהה ביותר
• אנדלוזיט – התגלה לראשונה בחבל אנדלוסיה
• גתיט – נקרא על שם הסופר, המחזאי והוגה הדעות הגרמני יוהאן וולפגנג פון גתה שהיה בין תלמידיו של הגאולוג אברהם גוטלוב ורנר

בנוסף לשמותיהם של מינרלים וקבוצות של מינרלים, קיימים שמות גם למגוון הסוגים של מינרל, בדרך-כלל בעלי גוון או תכונה ייחודית. שמות אלה ניתנים לרוב על ידי גמולוגים לסוגים השונים של המינרל, המשמשים אבני-חן.

על-פי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה ידועים היום יותר מ-4,000 מינרלים[4] – כ-100 מהם מוגדרים "נפוצים" והיתר "נדירים" בדרגות שונות – ומספר זה עולה בהתמדה.