מיסה - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for מיסה.

מיסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערכים בנצרות
נצרות
ChristianitySymbolWhite.svg
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
השילוש הקדוש:
האבהבןרוח הקודש
זרמים עיקריים
נצרות-קתולית (ישועים) • נצרות-פרוטסטנטית (לותרניזםפרסביטריאניזםבפטיזםמתודיזםאוונגליזםפנטקוסטליזםאמישקווייקרים) • הכנסייה האנגליקנית (אפיסקופלים) • נצרות-אורתודוקסית-(מזרחית) (נצרות-יוונית-אורתודוקסיתהכנסייה האורתודוקסית הרוסית (הפרבוסלאבית)) • נצרות אוריינטלית (נצרות קופטיתהכנסייה הארמניתהכנסייה הסורית-אורתודוקסיתהכנסייה האורתודוקסית האתיופית) • הכנסייה האשורית (הנסטוריאנית)מורמונים • נצרות-מדעית
היסטוריה של הנצרות

הוועידות האקומניות • האיקונוקלאזם
פילוג הכנסייה הנוצריתמסעי הצלב (והצלבנים)
הפילוג המערביהרפורמציה
משפט קאנוני
היסטוריה של המיסיון הנוצרי
החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים

חגים ומועדים מרקע נוצרי

חג המולדחג הפסחאליל כל הקדושיםיום פטריק הקדושערב השנה החדשה (סילבסטר)נובי גודחג ההודיהיום שישי ה-13מרדי גרא‎יום המתיםיום המרמיטהיום ולנטייןחג הצלבחג השילוש הקדוש

לוח השנה הנוצרי

הלוח הגרגוריאניהלוח היוליאניספירת הנוצריםחגי קדושים נוצרייםימי חגחגים ניידים

אישים מרכזיים

הבתולהיוחנן המטביל12 השליחים (יהודה איש קריות, פטרוס) • פאולוסאתנסיוסאוגוסטינוסאבות הנצרותתומאס אקווינסמרטין לותרז'אן קלווין

תאולוגיה נוצרית

מונותאיזםהשילוש הקדושהקרדולוגוס
כריסטולוגיהאינקרנציההלידה הבתולית
צליבת, תחיית ועליית ישוהביאה השנייה
החטא הקדמון • כפרה בנצרות • חסד • גאולה • אנטיכריסט

חיים לאחר המוות בנצרות

גן עדן (בנצרות) • גיהנוםכור המצרףהשטן (לוציפר) • החיה (666) • מלאך המוותיום הדיןארמגדוןארבעת פרשי האפוקליפסה
Rest in peace (RIP) (אנ')

הפולחן הנוצרי

הסקרמנטיםטבילהמיסה (סעודת האדון)וידוי
צלבאיקוניןתפילהקדושיםסקרמנטליםמזבחהצטלבות
ליטורגיהפולחן רומיפולחן ביזנטי
מיסיון (ומיסיונרים)

כתבים נוצריים

הברית הישנההברית החדשה
הבשורותהספרים החיצונייםספר השעותהגיוגרפיה • הקאנון הנוצרי

ההיררכיה הכנסייתית

אפיפיורפטריארךחשמןארכיבישוף
בישוףכומרדיאקוןנזיר בנצרות

מבנים

אדריכלות כנסיותכנסייהמנזראגן טבילהבפטיסטריוםקתדרלהמאוזוליאוםקפלהבזיליקה

אנטישמיות נוצרית ופוגרומים

אף יהודיעלילת דםדימוי הגבר היהודי כאישהיודאו-קומוניזםפרעות רינדפלייש (האימפריה הרומית הקדושה)האינקוויזיציה הספרדיתהטבלת יהודי פורטוגל לנצרותהטבח ביהודי יורק (אנגליה)הפוגרום בלבוב (אוסטרו-הונגריה, 1918)פוגרומי אודסה (אוקראינה)פוגרום קרקוב (פולין)עלילת הדם ברודוס (יוון)עלילת הדם בווילנה (ליטא)עלילת הדם בטרנטו (איטליה)שריפת יהודים בעלילות דם (הונגריה)פיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה (גרמניה)הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג (ארצות הברית)הירי בג'רזי סיטי (ארצות הברית, 2019)

זרמים הקשורים לנצרות

יהודים למען ישוע
עדי יהוהיהדות משיחית
העבריים השחורים (העבריים מדימונה) •
סובוטניקיםפלאשמורה

מיסת חצות
מיסת חצות

סעודת האדון או המיסהלטינית: Missa) היא אחד הסקרמנטים של הנצרות המערבית. טקס זה מקיימים בכנסייה הקתולית ובכנסיות פרוטסטנטיות שונות (בהן כנסיות לותרניות ואנגליקניות), והוא נועד לשחזר את הסעודה האחרונה ולהטמיע את מות ישו ואת קומו מן המתים בלבם של המתפללים ולאחדם כקהילה אחת סביבו. טקס זה מזוהה עם מנהג האוכריסטיה, בו המאמינים אוכלים לחם ושותים יין המייצגים את דמו וגופו של ישו, כפי שציווה ישו על שליחיו בסעודה האחרונה.

אטימולוגיה

השם מיסה מגיע מהביטוי Ite, missa est (בלטינית: לכו, זהו סילוק).

למונח זה שתי משמעויות:

  1. זהו הביטוי שבו שילחו את מי שלא שייך לקהילה מהמקום, על מנת לקיים את הטקס בנוכחות אנשים השייכים לקהילה בלבד
  2. אלו המילים האחרונות בטקס המיסה, בהן הכומר משחרר את הקהל לפנות לעיסוקיו

תיאור

המיסה כוללת תפילות, קריאה בכתבי הקודש ודרשה. בחלק המרכזי של המיסה, שנקרא אוכריסטיה, בוצע הכומר למתפללים לחם וחוזר על דבריו של ישו בסעודה האחרונה: "קחו, אכלו, זהו בשרי". בכך מדמה הכומר את שבירת גופו של ישו על הצלב. כמו כן, הוא מוזג להם יין וקורא "זהו גביע דמי, דם הברית החדשה, הנשפך למחילת חטאים". במהלך הטקס המאמינים מדמים באופן דוגמתי בלבד שהלחם והיין הופכים לדמו ולגופו של ישו (טרנסובסטנציאציה), ועל ידי אכילתם עובר חסדו של ישו למאמינים, בשרו הופך לבשרם ודמו נמהל בדמם[1].

טקס המיסה מבוסס על דברי ישו לתלמידיו בסעודה האחרונה כפי שהם מופיעים ברוב כתבי הבשורה.

"אכלו את הלחם כי זה בשרי, שתו את היין כי זהו דמי, דם הברית החדשה והניצחית הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים"

מתי כ"ו 26

"וַיְהִי בְאָכְלָם וַיִּקַּח יֵשׁוּעַ לֶחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאמַר קְחוּ אִכְלוּ זֶה הוּא גּוּפִי׃ וַיִּקַּח אֶת־הַכּוֹס וַיְבָרֶךְ וַיִּתֵּן לָהֶם וַיִּשְׁתּוּ מִמֶּנָּה כֻּלָּם׃ וַיֹּאמֶר לָהֶם זֶה דָמִי דַּם־הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים׃"

מרקוס יד 22-24

"ויקח את-הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו: כי-אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מפרי הגפן עד כי-תבוא מלכות האלהים: ויקח את-הלחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרי: וכן גם-את-הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם:

לוקס כב 17-20

טקס זה התפתח מנוהגם של נוצרים בכנסייה הקדומה לקיים סעודות לכל חברי הקהילה. בשל הרדיפות נגד נוצרים (אנ') הפכה הסעודה הגדולה לסעודה סמלית, וגם לאחר התנצרותה של האימפריה הרומית לא שונה הנוהג.

טקס דומה המקוים בכנסייה האורתודוקסית ובכנסיות האוריינטליות קרוי בשם הליטורגיה הקדושה ובקיצור ליטורגיה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיסה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אביעד קליינברג, מבנה הכנסייה והסקרמנטים, מתוך הנצרות : מראשיתה ועד הרפורמציה בעריכת אביטל רגב ותרצה יובל (ישראל: משרד הביטחון, 1995)
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
מיסה
Listen to this article