מלחמה

מלחמה היא הפעלת אלימות קבוצתית לצורך יישום רצון כלשהו.[1] על פי קרל פון קלאוזביץ, המלחמה היא הדרך להשגת מטרות תוך שימוש באמצעים אלימים.[2]

ערך זה עוסק במאבק מזוין. אם התכוונתם למשחק קלפים, ראו מלחמה (משחק קלפים).

מטרות המלחמה נגזרות ממטרות הקבוצה הנלחמת ונקבעות, על פי רוב, על ידי הנהגתה.[3] סר באזיל לידל הארט הגדיר את מטרת המלחמה כהשגת שלום טוב יותר מנקודת המבט של הצד הלוחם.[4]

המלחמה היא תופעה שאינה ייחודית לאדם.[5] ג'ון קיגן טוען כי המלחמה האנושית קדמה למדינה, לדיפלומטיה ולאסטרטגיה, וכי היא אינה מונעת בהכרח משיקולים רציונליים.[6] מלחמות וסכסוכים אלימים אפיינו את כל החברות האנושיות. כך למשל אצל האבוריג'ינים שחיו טרם הגעת האירופאים באורח חיים התואם את התקופה הפרה היסטורית, כ-15% מהאוכלוסייה ו-25% אחוז מהגברים מתו כתוצאה ממוות אלים. אותו דבר גילו אצל הפולינזים שנחשבו על ידי האירופאים לאנשים שלומניים, אבל טרם הגעת האדם הלבן לפולינזיה, היו סכסוכים אלימים רבים בתוך החברות הפולינזיות.

יש סיבות אפשריות רבות למלחמה, רציונליות ושאינן רציונליות. במלחמה נעשה שימוש באמצעים פיזיים, מחשבתיים וטכנולוגיים.

למלחמה מופעים רבים באמנות ובתרבות האנושית: תעודות, ציורים, שירים, רומנים ספרותיים, מחקרים היסטוריים, מחזות, סרטי קולנוע, מוזיקה ועוד. לטענת קיגן, ישנם מקרים בהם המלחמה אינה רק ביטוי של תרבות אלא גם גורם הקובע דפוסים חברתיים ואף לעיתים מהותה של תרבות מסוימת.[6]

ההתנגדות למלחמה מכונה פציפיזם, בעוד שהתמיכה במלחמה ובפעולות צבאיות מכונה מיליטריזם.