מלחמות האופיום
שני סכסוכים מהמאה ה-19 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מלחמות האופיום (בסינית מפושטת: 鸦片战争; בסינית מסורתית: 鴉片戰爭; באנגלית: Opium Wars) היו שתי מלחמות שהתנהלו בין שושלת צ'ינג למעצמות המערב באמצע המאה ה-19. מלחמת האופיום הראשונה, התרחשה בשנים 1839–1842 בין שושלת צ'ינג לבריטניה. הסכסוך התחיל בעקבות הרצון של שליטי סין לאכיפת האיסור על צריכה וסחר באופיום כנגד סוחרים בריטים ואמריקאים שמכרו אופיום שיוצר בהודו ובטורקיה למבריחים סינים. מלחמת האופיום השנייה התרחשה בשנים 1856–1860 בין שושלת צ'ינג לבין בריטניה וצרפת. בשל עליונות הטכנולוגיה הצבאית המודרנית של הצד האירופי במלחמה, הכוחות האירופאים השיגו ניצחון קל יחסית על כוחות שושלת צ'ינג, וכתוצאה מכך הממשלה נאלצה להעניק לאירופאים מכסים נוחים, הסכמי סחר, שילום פיצויי מלחמה ומסירת שטחים.
קרב ימי במלחמת האופיום הראשונה (למעלה), קרב פאליקאו (למטה) | |||||
מלחמה: מאה שנות ההשפלה | |||||
תאריך הסכסוך |
מלחמת האופיום הראשונה: 8 באוקטובר 1856 – 24 באוקטובר 1860 (4 שנים, שבועיים ויומיים) סך הכל: 4 בספטמבר 1839 – 24 באוקטובר 1860 (21 שנים, חודש אחד, שבועיים ו-6 ימים) | ||||
---|---|---|---|---|---|
מקום | סין | ||||
עילה | איסור על סחר באופיום | ||||
תוצאה |
מלחמת האופיום הראשונה: ניצחון בריטי חוזה נאנקינג מלחמת האופיום השנייה: ניצחון אנגלו-צרפתי חוזה טיינג'ין הסכם פקינג | ||||
שינויים בטריטוריות |
מלחמת האופיום הראשונה: הונג קונג עברה לשליטת בריטניה. מלחמת האופיום השנייה: חצי האי קאולון והאי סטונקוטרס נמסרו לבריטניה כחלק מהונג קונג. מנצ'וריה החיצונית נמסרה לאימפריה הרוסית. | ||||
|
המלחמות וההסכמים שנכפו לאחר מכן החלישו את הממשלה האימפריאלית של שושלת צ'ינג ואילצו את סין לפתוח נמלי סחר מוגדרים (כגון שאנגחאי) שטיפלו בכל הסחר עם המעצמות האימפריאליות[1][2]. בנוסף, סין העבירה את הריבונות על הונג קונג לבריטניה.
בסביבות אותו הזמן, גם כלכלת סין התכווצה מעט, אך מרד טאיפינג, ומאוחר יותר מרד דונגאן השפיעו על הכלכלה הרבה יותר[3].