מלחמת דאמר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מלחמת דאמר (באנגלית: The Dummer's War), הידועה גם בשם "מלחמת האב רייל",[2] הייתה סדרה של קרבות בשנים 1722–1725 בין אנשי ניו אינגלנד וקונפדרציית וואבנקי של שבטים אינדיאנים, שהייתה קשורה בברית עם צרפת החדשה. הגזרה המזרחית של המלחמה התנהלה בעיקר לאורך הגבול בין ניו אינגלנד לאקדיה במיין, כמו גם בנובה סקוטיה. הגזרה המערבית הייתה בצפון מסצ'וסטס ורמונט בגבול בין קנדה (צרפת החדשה) וניו אינגלנד. במהלך תקופה זו, מיין וורמונט היו חלק ממסצ'וסטס.[3]
קרב נורידג'ווק (1724): מות האב סבסטיאן רייל | |||||||||
מלחמה: מלחמות האינדיאנים | |||||||||
תאריכים | 25 ביולי 1722 – 15 בדצמבר 1725[1] (3 שנים) | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | צפון ניו אינגלנד ונובה סקוטיה | ||||||||
תוצאה | הסכם דאמר (ראשוני 1725, סופי 1727) | ||||||||
|
הגורם העיקרי לסכסוך בגבול מיין נגע לגבול בין אקדיה לניו אינגלנד, שהגדירה צרפת החדשה כנהר קנבק בדרום מיין.[4][5][6] נובה סקוטיה נכנסה לשליטת בריטניה לאחר המצור על פורט רויאל בשנת 1710 והסכם אוטרכט בשנת 1713. צרפת החדשה הקימה מיסיונים קתוליים בארבעת הכפרים האינדיאנים הגדולים באזור: אחד על נהר קנבק (נורידג'וק), אחד צפונה יותר על נהר פנובסקוט (שמורת האי פנובסקוט), אחת על נהר סנט ג'ון (מבצר מדוקטיק,[7][8] ואחד בנובה סקוטיה (מיסיון סנט אן).[9] באופן דומה, צרפת החדשה הקימה שלושה מבצרים בגבול ניו ברנזוויק במהלך מלחמתו של האב לה לוטר כדי להגן עליה מפני מתקפה בריטית מנובה סקוטיה.
הסכם אוטרכט סיים את מלחמת המלכה אן, אך הוא נחתם באירופה ולא היה מעורב בו אף אחד מחברי קונפדרצית וואבנקי. הוובנאקי חתמו על חוזה פורטסמות' משנת 1713 ובאותה העת המיקמאק החל לבצע פשיטות על דייגים והתנחלויות בניו אינגלנד.[10] המלחמה החלה בשתי חזיתות כתוצאה מהרחבת התנחלויות ניו אינגלנד לאורך חופי מיין ובקאנסו, נובה סקוטיה.
את האנגלים הנהיג מושל מסצ'וסטס ויליאם דאמר, מושל נובה סקוטיה ג'ון דוקט, וקפטן ג'ון לאבוול. הקונפדרציה וואבנקי והשבטים האינדיאניים האחרים הונהגו בעיקר על ידי האב סבסטיאן רייל ואחרים.
במהלך המלחמה נהרג האב רייל על ידי הבריטים בנורידג'ווק. האוכלוסייה האינדיאנית נסוגה מהנהרות קנבק ופנובסקוט וניו אינגלנד השתלטה על שטח גדול במיין.