cover image

מלחמת לבנון השנייה

מלחמה בין ישראל לחזבאללה שהתרחשה בלבנון בשנת 2006 / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

מלחמת לבנון השנייה התנהלה בין ישראל לחזבאללה בקיץ 2006 בלבנון ובצפון ישראל. המלחמה נפתחה בשם מבצע שכר הולם עקב חטיפתם של שני חיילי צה"ל אלדד רגב ואהוד גולדווסר שלאחר מכן שונה לשם מבצע שינוי כיוון, אולם לאחר סיומה נקבע שמה למלחמת לבנון השנייה. בלבנון מכונה המלחמה מלחמת 34 הימים או מלחמת יוליערבית: حرب تَمُّوز, תעתיק מדויק: חַרְבּ תמוּז). המלחמה נמשכה 34 ימים, מ־12 ביולי (י"ז בתמוז) עד הפסקת האש ב־14 באוגוסט, אם כי כוחות צה"ל המשיכו לפעול בלבנון עד 1 באוקטובר 2006.[hebrew 2]

Quick facts: תאריכי הסכסוך, מלחמה לפני, מקום, עילה, ת...
מלחמת לבנון השנייה
כלי טיס של צה"ל מפציץ משגר רקטות ארטילריות של חזבאללה, 26 ביולי
כלי טיס של צה"ל מפציץ משגר רקטות ארטילריות של חזבאללה, 26 ביולי
מלחמה: הסכסוך האיראני-ישראלי
תאריכי הסכסוך 12 ביולי 200614 באוגוסט 2006 (4 שבועות ו־6 ימים)
מלחמה לפני סכסוך ישראל–חזבאללה מהנסיגה מרצועת הביטחון עד מלחמת לבנון השנייה
מקום לבנון וצפון ישראל
עילה חטיפת שני חיילי צה"ל על ידי חזבאללה, אהוד גולדווסר ואלדד רגב
תוצאה הפסקת אש, פריסת צבא לבנון בדרום לבנון והצבת כוח יוניפי"ל ליד הגבול בדרום לבנון
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

בתמיכת:

חזבאללהחזבאללה חזבאללה
Flag_of_the_Amal_Movement.svg אמל
בתמיכת:
איראןאיראן איראן
סוריהסוריה סוריה
קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית


לבנוןלבנון צבא לבנון

מנהיגים
ישראלישראל אהוד אולמרט (ראש ממשלת ישראל)  חזבאללהחזבאללה חסן נסראללה (מזכ"ל חזבאללה) 
מפקדים
כוחות

Badge_of_the_Israeli_Defense_Forces_2022_version.svg צה"ל: בין מאות לעשרות אלפי חיילים לפי התקדמות המבצע
ShabakLogo.svg שירות הביטחון הכללי

8,000 לוחמי חזבאללה, מהם 700 סדירים (הערכה). 700 שכירי חרב סומלים.

אבדות

הרוגים:
44 אזרחים, ו-121 חיילים (מהם 2 שנחטפו).
פצועים:
2,000 אזרחים ו-628 חיילים[1]
אמצעי לחימה:
52 טנקים נפגעו, מהם 5 הושמדו.
מסוק תובלה מסוג יסעור אחד הופל, וסטי"ל נפגעה מטיל.

הרוגים:
350–940 אזרחים לבנונים (ממשלת לבנון),[hebrew 1] 43 חיילי צבא לבנון, בין 500 (הערכות או"ם) ל-700 מחבלי חזבאללה (הערכות צה"ל), 81 לוחמים של משמרות המהפכה וארגוני טרור אחרים ו-8 אזרחים זרים.
פצועים:
2,500 אזרחים, 100 חיילי צבא לבנון, כ-1,000 מחבלי חזבאללה.
שבויים: 21 מחבלי חזבאללה.
פליטים: כ-900 אלף אזרחים.

בנוסף נהרגו 5 משקיפי יוניפי"ל האומות המאוחדותהאומות המאוחדות
Close
Table info: ...
Flag_of_Israel.svg
Flag_of_Lebanon.svg
יחסי ישראל–לבנון
עימותים עיקריים:
התבססות ארגוני טרור פלסטיניים בדרום לבנון | מבצע ליטני | מלחמת לבנון הראשונה | המערכה ברצועת הביטחון | מבצע דין וחשבון | מבצע ענבי זעם | מלחמת לבנון השנייה | סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה
אירועים בולטים נוספים:
מבצע אביב נעורים | החלטה 425 | טבח סברה ושתילה
הסכם ישראל-לבנון 1983 | החלטה 1701 | הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון
הכוחות הפועלים:
צה"ל | צבא דרום לבנון | הפלנגות הנוצריות
אש"ף | אמל | חזבאללה | סוריה
צבא לבנון
יוניפי"ל
מושגים:
מדינת לבנון החופשית | רצועת הביטחון | קו העימות | הגדר הטובה | מובלעת ג'זין | פתחלנד
חוות שבעא | דמוגרפיה של לבנון
אישים ישראלים בולטים:
יורם המזרחי | בנימין בן אליעזר | אריאל שרון
רפאל איתן | אהוד ברק | אהוד אולמרט
אישים לבנונים נוצרים:
סעד חדאד | אנטואן לאחד | בשיר ג'ומאייל | אמין ג'ומאייל
אלי חובייקה | סמיר ג'עג'ע | אטיין סאקר
אישים לבנונים שיעים:
מוסא א-צדר | עבאס מוסאווי | חסן נסראללה
מוחמד חוסיין פדלאללה | נביה ברי
אישים לבנונים סונים:
פואד סניורה | רפיק אל-חרירי
אישים לבנונים דרוזים:
כמאל ג'ונבלאט | וליד ג'ונבלאט
אישים ערבים:
חאפז אל-אסד | יאסר ערפאת | אחמד ג'יבריל
רקע היסטורי:
מלחמת האזרחים בלבנון (1975–1990) | גדר הצפון
ראו גם: היסטוריה של ישראל והיסטוריה של לבנון
Close
Lebanon2ribon.svg
אות מלחמת לבנון השנייה שהוענק לחיילי צה"ל ששירתו בעת התרחשותה

העילה למלחמה הייתה תקיפה מתוכננת של חזבאללה באזור גבול ישראל–לבנון, בתקרית שבה נחטפו שני חיילי צה"ל ונהרגו שלושה, במקביל להפגזה ארטילרית כבדה. בעקבות האירוע הגיבה ישראל בתקיפה מסיבית, ראשית מן האוויר, ולאחר מכן גם בעזרת יחידות הקרקע שנלחמו נגד כוחות החזבאללה בדרום לבנון.

כחלק מתוצאות המלחמה, קיבלה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות את החלטה 1701, האוסרת על הכנסת כל נשק לדרום לבנון. עם זאת, חזבאללה התעצם ברקטות ארוכות טווח, באיכויות ובהיקפים גדולים משמעותית ממה שהיו לו טרם המלחמה, אך נשמר שקט יחסי באזור הגבול.[3]}}[4][5] המלחמה נתפסה בקרב הציבור הישראלי ככישלון ונמתחה ביקורת קשה על הדרג המדיני ועל הפיקוד הצבאי הבכיר על דרך ניהול המלחמה. הוקמה ועדת וינוגרד ומחאה ציבורית גרמה, בין השאר, להתפטרותם של הרמטכ"ל דני חלוץ ושל אלוף פיקוד הצפון אודי אדם.