מלכי אנגליה

אנגליה הייתה ממלכה עתיקת יומין, אשר מקורותיה נעוצים בהפטרכיה שהתקיימה החל בסיום שלטון האימפריה הרומית באי הבריטי בשנת 410 ועד לאיחודה המלא של אנגליה תחת כתר אחד (של מלכי וסקס) בשנת 927. במאה התשיעית ובמאה העשירית פלש לאנגליה צבא דנמרק, ובמשך תקופות הולכות ובאות שימש מלך דנמרק גם כמלך אנגליה. בשנת 1066 פלש ויליאם מנורמנדיה לאנגליה, כבש אותה והיה למלכהּ. צאצאיו שולטים באי הבריטי מאז ועד ימינו אנו. בשנת 1649, לאחר ניצחון כוחות הפרלמנט במלחמת האזרחים האנגלית, הודח המלך צ'ארלס הראשון והוצא להורג, ועד שנת 1660 לא שלט מלך באנגליה (ראו: חבר העמים). בשנת 1707 התאחדה ממלכת אנגליה עם ממלכת סקוטלנד ליצירת ממלכת בריטניה הגדולה.

ערך זה עוסק במלכי ממלכת אנגליה עד שנת 1707. אם התכוונתם למלכי ממלכת בריטניה הגדולה והממלכה המאוחדת, ראו "מלכי בריטניה". אם התכוונתם למלך הנוכחי בממלכה הכוללת את אנגליה, ראו "צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת".