מלכי צרפת

צרפת התקיימה כמונרכיה במשך 1,027 שנים, למן הקמתה בשנת 843 כממלכת פרנקיה המערבית בחוזה ורדן, ועד להדחת המונרך הצרפתי האחרון, נפוליאון השלישי בשנת 1870.

עד 1790 הייתה צרפת מונרכיה אבסולוטית פיאודלית. בעקבות המהפכה הצרפתית נהפכה צרפת למונרכיה חוקתית, אך זו לא החזיקה זמן רב. ב-1792 ביטלה הוועידה הלאומית את מוסד המלוכה והכריזה על הקמת הרפובליקה הצרפתית הראשונה, שהתקיימה עד לשנת 1804 עת הכתיר עצמו הקונסול הראשון נפוליאון בונפרטה לקיסר.

הקיסרות של נפוליאון ניהלה בלא הפסק מלחמות נגד כל מעצמות אירופה, עד שחוסלה בשנת 1814. נפוליאון הוגלה לאי אלבה ובמקומו הוחזרה המלוכה החוקתית הצרפתית הישנה. לאחר כשנה ברח נפוליאון מן הגלות, חזר לצרפת והשתלט על המדינה במה שכונה שלטון מאה הימים, עד שהובס סופית בידי הקואליציה האנטי צרפתית.

לאחר תבוסת נפוליאון הוחזרה המלוכה של בית בורבון במה שכונה הרסטורציה השנייה, ששרדה 15 שנים עד שהודחה בידי ההמון הפריזאי, ובמקומה הוקמה המונרכיה של יולי - שלטון מלוכני מרוכך יותר. המונרכיה של יולי תמה במהפכה של שנת 1848, ומאז לא שב בית בורבון אל הכס הצרפתי.

במהפכת 1848 הוקמה הרפובליקה הצרפתית השנייה. לנשיאה הראשון נבחר אחיינו של נפוליאון בונפרטה, שהכריז על עצמו בסופו של דבר הקיסר צרפת והקים את הקיסרות הצרפתית השנייה. עם תבוסת צרפת במלחמה מול פרוסיה בוטלה הקיסרות ומאז צרפת היא רפובליקה דמוקרטית.

בין השנים 1340–1360, 1369-1801 טענו מלכי אנגליה ומאוחר יותר מלכי בריטניה הגדולה לכתר הצרפתי. הם חדלו מלעשות כן עם הקמת הממלכה המאוחדת עם אירלנד.