ממלכת דבלין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ממלכת דבלין (באירית: Ríocht na Dubh Linn) הייתה ממלכה שהוקמה על ידי הוויקינגים הנורווגים באירלנד בשנת 839. בזמן שלטונו של מייסדה – תורגסט – היא השתרעה על מרכז וצפון-מזרח האי, אך שרדה שש שנים בלבד.
פלישה נוספת מנורווגיה הביאה להקמתה מחדש ב-853. הממלכה המחודשת שלטה על רוב השטח המוכר בימינו כמחוז דבלין. לעיתים, שלטונה התפשט גם על מושבות נורווגיות נוספות באירלנד (למרות שלא התקיים רצף טריטוריאלי בינן לבין אזור דבלין). אוכלוסיית המתיישבים הנורווגית התמזגה עם הזמן באירים המקומיים והממלכה נהפכה לנורדית-גאלית(אנ'). בירתה הייתה דבלין, שהוקמה כמאחז על ידי מייסד הממלכה תורגסט.
באמצע המאה ה-10 הממלכה החלה לשגשג מבחינה כלכלית, בזכות קשרי המסחר הענפים עם הוויקינגים באיים הבריטיים. במחצית השנייה של המאה ה-10, דבלין גם הגיעה לשיא כוחה המדיני והצבאי, אך החלה לאבד אותו לפני סופה של אותה מאה.
מאמצע המאה ה-11 החל מאבק שליטה על דבלין המוחלשת בין ממלכות לנסטר ומנסטר האיריות, שהועצם על ידי המשך שגשוגה הכלכלי. מאז, דבלין הייתה ממלכת חסות של אחת הממלכות האיריות היריבות. במהלך רוב התקופה הזו, היא אף נשלטה על ידי נציגי שושלות המלכות האיריות. בשנת 1170 הממלכה נכבשה על ידי אצילים אנגלו-נורמנים, ובשנת 1171 סופחה לממלכת אנגליה.