ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

ערך זה עוסק בממלכה מתקופת בית ראשון. אם התכוונתם לממלכה מתקופת בית שני, ראו ממלכת החשמונאים.

Quick facts: ממשל, משטר, ראש מדינה, שפה נפוצה, עיר בי... ▼

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה בירוק בהיר
ממשל
משטר	מונרכיה
ראש מדינה	מלך
שפה נפוצה	עברית מקראית
עיר בירה	ירושלים
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
היסטוריה
הקמה	פילוג ממלכת ישראל המאוחדת (על פי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית)
הקמה	928 לפנה"ס או 798 לפנה"ס
פירוק	חורבן בית המקדש
תאריך	586 לפנה"ס
ישות קודמת	ממלכת ישראל המאוחדת (על פי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית)
ישות יורשת	יהוד (תחת שליטת האימפריה הנאו-בבלית)
דמוגרפיה
דת	יהדות

לפי הכרונולוגיה היהודית המסורתית התקיימה ממלכה זו בין השנים ב'תתקס"ד - ג'של"ח (796 לפנה"ס - 422 לפנה"ס), במשך כ-374 שנים.

על פי המקרא, הוקמה הממלכה לאחר התפרקות ממלכת ישראל המאוחדת לממלכת ישראל בצפון, וממלכת יהודה בדרום. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שבמהלך תקופת הברזל הראשונה (מאות 12-10 לפנה"ס) החלו להיווצר באזור מקומות יישוב, ובמהלך תקופת הברזל השנייה התגבשה ממלכת יהודה.

ממלכת יהודה לעיתים מוזכרת כממלכה הדרומית כדי להבחינה מהממלכה הצפונית (היא ממלכת ישראל). על פי המקרא, מלכי ממלכת יהודה השתייכו כולם (למעט עתליה) לשושלת בית דוד, אם כי יש חוקרים הסבורים כי חלק מהמלכים היו משושלות ישראליות[1]. בירתה של ממלכת יהודה הייתה ירושלים, בה ניצב בית המקדש.