ממלכת ירושלים
ממלכה צלבנית בארץ ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות אירופה המערבית בימי הביניים בה הוקמה ישות מדינית גדולה מחוץ ליבשת אירופה. במקרה ראשון זה הצליחו האירופאים, שכונו באופן כולל "פרנקים", להקים לא רק התיישבות אלא מדינה שלמה, וזאת בלב אזור מוסלמי עוין.

| |||
![]() | |||
ממשל | |||
---|---|---|---|
משטר | מלוכני | ||
שפה נפוצה | צרפתית עתיקה, לטינית, איטלקית ואחרות | ||
עיר בירה |
ירושלים (1099–1187, 1229–1244) צור (1187–1191) עכו (1191–1229, 1244–1291) | ||
רשות מחוקקת |
Haute Cour of Jerusalem ![]() | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אסיה | ||
היסטוריה | |||
הקמה | מסע הצלב הראשון | ||
תאריך | 1099 | ||
פירוק | מצור עכו | ||
תאריך | 1291 | ||
ישות קודמת | השושלת הסלג'וקית, השושלת הפאטמית | ||
ישות יורשת | ממלוכים | ||
דמוגרפיה | |||
דת |
נצרות קתולית (רשמי) הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים הכנסייה הסורית-אורתודוקסית | ||
כלכלה | |||
מטבע | ביזנטינוס, דינר, היפרפרון | ||
![]() ![]() |
ציר זמן של ממלכת ירושלים ומדינות צלבניות שכנות | |
---|---|
1095 | האפיפיור אורבן השני מכריז על מסע הצלב. |
1096 | מסע הצלב הראשון יוצא לדרך |
1098 | יסוד רוזנות אדסה ונסיכות אנטיוכיה |
1099 | כיבוש ירושלים וכינון הממלכה |
1102 | יסוד רוזנות טריפולי |
1104 | מסע הצלב של 1101 יוצא לדרך |
1110 | כיבוש ביירות וצידון |
1124 | כיבוש צור |
1127 | זנגי עולה לשלטון במוסול |
1144 | נפילת רוזנות אדסה |
1146 | מותו של זנגי |
1147 | מסע הצלב השני יוצא לדרך |
1148–1149 | מצור על דמשק נכשל ומסע הצלב השני מסתיים במפלת הצלבנים |
1153 | בלדווין השלישי שליט יחיד בירושלים; כיבוש אשקלון |
1154 | נור א-דין כובש את דמשק |
1163–1168 | 4 פלישות נוצריות למצרים (1161, 1164, 1167, 1168) |
1170 | צלאח א-דין מתמנה למושל מצרים |
1174 | מותו של נור א-דין והשתלטותו של צלאח א-דין על דמשק |
1177 | פלישת צלאח א-דין לממלכת ירושלים מסתיימת במפלתו בקרב גזר |
1187 | מפלת הצלבנים בקרב קרני חיטין ממוטטת את הממלכה; ירושלים נופלת לידי המוסלמים |
1189–1192 | מסע הצלב השלישי יוצא לדרך ומסתיים עם הצלחה חלקית בלבד. |
1193 | מותו של צלאח א-דין |
1204 | מסע הצלב הרביעי מסתיים עם כיבוש קונסטנטינופול |
1215 | ועידת לטיראן מחייה את רעיון מסעי הצלב |
1217–1221 | מסע הצלב החמישי מכוון נגד מצרים |
1228 | מסע הצלב השישי |
1229 | ירושלים חוזרת לידיים פרנקיות. |
1240 | מסע הצלב של ריצ'רד מקורנוול. |
1244 | מפלת הצלבנים קרב הירביה; אובדן ירושלים |
1248–1254 | מסע הצלב השביעי |
1250 | הממלוכים עולים לשלטון במצרים |
1260 | קרב עין ג'אלות מסתיים במפלת המונגולים; ביברס עולה לשלטון במצרים |
1270 | מסע הצלב השמיני |
1271–1272 | מסע הצלב התשיעי |
1291 | נפילתה של עכו |
היסטוריה של ארץ ישראל |
![]() |
לוח התקופות בארץ ישראל |

המאבק בין המוסלמים לצלבנים על השליטה בארץ הקודש נמשך לאורך כל תקופת השלטון הצלבני בארץ, וממלכת הצלבנים התכווצה והתרחבה לסירוגין בזירה בלתי פוסקת של קרבות בין העולם הנוצרי לאיסלאמי. ממלכת ירושלים הגיעה לקיצה עם כיבושה בידי צלאח א-דין באוקטובר 1187. ב-1192 הוקמה במסגרת הסכם עם המוסלמים ממלכת צלבנים שנייה שבירתה עכו. היא חוסלה בסופו של דבר ב-1260 על ידי הממלוכים, אם כי המעוז האחרון, עכו, נכבש רק ב-1291 ומלך ירושלים גלה לקפריסין.
המשטר הפאודלי במדינה זו היה דומה לנהוג במדינות אירופה המערבית באותה תקופה. בראש המדינה עמד מלך, ולצדו האריסטוקרטים הבכירים. בראשית ימיה נהנתה הממלכה הצלבנית משלטון ריכוזי חזק ויעיל. בערך באמצע המאה ה-12 החלה נסיגה איטית בכוחה של המלוכה, וסמכויות רבות עברו לידי האצולה הגבוהה. תהליך זה גבר והלך עד שבמאה ה-13 היה שלטונו של המלך סמלי בלבד.
200 שנות קיומה של הממלכה הטביעו חותם עמוק על אירופה, וגרמו לשינויים ניכרים ביבשת זו. מסורת מסעי הצלב, שנפתחה עם מסע הצלב הראשון, המשיכה להתקיים מאות שנים אחרי נפילת ממלכת ירושלים. המסדרים הצבאיים שנוסדו על אדמת ארץ ישראל ובהשראתה המשיכו להתקיים גם הם. האירופאים אימצו מסורות רבות שלמדו במזרח התיכון, בכלל זה אדריכלות, קולינריה, הגברת האוריינות ועוד. השפעת הממלכה על המזרח התיכון הייתה קטנה יותר, בעיקר בגלל האופי הבדלני של הצלבנים כלפי העולם המוסלמי והיתרון המוסלמי באוריינות.