מנורת המאור (אבוהב)
ספר מוסר מאת רבי יצחק אבוהב הראשון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מנורת המאור הוא ספר מוסר אשר חיבר רבי יצחק אבוהב[1].
עובדות מהירות מידע כללי, מאת ...
שער דפוס אמשטרדם שנת תפ"א | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | רבי יצחק אבוהב |
שפת המקור | תקופת הביניים של העברית |
תורגם לשפות | יידיש, לאדינו וגרמנית |
סוגה | מוסר, אגדה |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | רע"ד (1513 - 1514) |
מהדורות נוספות | |
מקורות לכתיבת הספר | ספרי חז"ל, הגאונים והראשונים |
קישורים חיצוניים | |
היברובוקס |
וניציאה שפ"ג (1623) אמשטרדם תפ"א (1721) וניציאה ש"ד (1544) אמשטרדם תפ"א (1721) מנטובה שכ"ג (1563) אמשטרדם ת"ס (1700) ווילנא תרמ"ד (1884) אמשטרדם תצ"ט (1739) ווילנא תרל"ט (1879) |
סגירה
הספר מכיל לקט מאמרי אגדה מהתלמודים והמדרשים העוסקים בענייני מוסר ודרך ארץ, הכולל דברים שמקורם בספרות הגאונים, הראשונים וכן פילוסופים יוונים כדוגמת אריסטו ואפלטון. הספר כולל שלוש הקדמות ומחולק לשבעה חלקים כמנין נרות המנורה, ובעקבות כך קרא המחבר לכל חלק 'נר'.
ספר מנורת המאור נתקבל באהדה על ידי קהילות ישראל. בפרט, יהודי תימן נוהגים ללמוד בקביעות בכל שבת ובחגים, פרק במנורת המאור, אחרי תפילת מוסף.