מנזר איפאטייב

מנזר איפאטייב של השילוש הקדוש (ברוסית: Свято-Троицкий Ипатьевский монастырь) הוא מנזר אורתודוקסי רוסי של גברים, ששיחק תפקיד חשוב בהיסטוריה של רוסיה במאה ה-16 ובמיוחד במאה ה-17. הוא נמצא מצפון לעיר קוסטרומה, ליד שפך הנהר קוסטרומה לתוך הוולגה. "הכרוניקה ההיפאטית" שנמצאה בו נקראת לפי שם המנזר. המנזר הוקם בסביבות שנת 1330 על ידי המרזה הטטרי צ'ט שהתנצר תחת השם זכריה, ושהיה מאבותיו של בוריס גודונוב. הוא מהווה אחת האטרקציות העיקריות של טבעת הזהב של רוסיה.

מנזר איפאטייב, מראה מן הערוץ הישן של הנהר קוסטרומה

בשנת 1435 וסילי השני, הקניאז הגדול של מוסקבה חתם על הסכם שלום עם בן דודו, וסילי קוסוי. באותה תקופה המנזר היה מרכז חינוכי חשוב. כאן גילה ניקולאי קרמזין במאה ה-19 שלושה קובצי טקסטים מן המאה ה-14 - הכרוניקה ההיפאטית - שחלקה הראשון הוא הכרוניקה הרוסית הראשונה (של נסטור). בתקופת הצרות באביב של שנת 1609 נכבש המנזר על ידי תומכיו של דמיטרי הכוזב השני ובספטמבר אותה השנה עבר לידי יריביו. בסופו של דבר במנזר איפאטייב התקיימה ב-14 במרץ 1613 אספת נציגי העם - זמסקי סובור - שהכריזה על מיכאיל רומנוב כצאר החדש של רוסיה.

מרבית הבניינים של המנזר נבנו החל מן המאה ה-16- 17. מפורסמים במיוחד הם קתדרלת השילוש הקדוש והאיקונוסטאזיס המפואר שלה. כנסייה אחרת, קטנה יותר, של "לידת מרים", נחרבה בזמן הדיקטטורה הקומוניסטית. קיימת תוכנית לשחזרה ולהקדיש אותה לקדושים המעונים של הכנסייה ממשפחת הצאר האחרון. את הכניסה הראשית מצד גדת הנהר בנה האדריכל קונסטנטין תון. ביתו הפרטי של הצאר מיכאל הראשון שוחזר בימי הצאר אלכסנדר השני, אולם אדריכלים מודרניים אחדים מעמידים בספק את האותנטיות של השחזור הזה.

מנזר איפאטייב ננטש אחרי מהפכת אוקטובר 1917 והפך למוזיאון. אחרי שיקומה, בתחילת שנות ה-1990 השלטונות הרוסים החליטו להחזירה לבעלות הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, למרות התנגדות הרשויות המוזיאוניים המקומיים.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנזר איפאטייב

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מנזר איפאטייב