מנחם המאירי
מפרש התלמוד מחכמי פרובנס במאה ה-13 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316[1]) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה. מוצא משפחתו של המאירי, תושב העיר פרפיניאן (Perpignan) שבפרובאנס (כיום בחבל לנגדוק-רוסיון שבדרום מערב צרפת) הוא במקור מקרקסונה (Carcassonne). משם ומנרבונה (Narbonne) היגרו המשפחות היהודיות הראשונות לפרפיניאן. היה תלמיד של רבי ראובן בן חיים בעל "ספר התמיד". מן התעודות הנוטריוניות שנשמרו בפרפיניאן עולה שהמאירי התפרנס מהלוואה בריבית, כמרבית יהודי פרפיניאן, והסכומים המופיעים בתעודות אלו מעידים שרמת הכנסתו הייתה גבוהה למדי[2]. לא ידוע לנו שהמאירי נשא במשרה רבנית, אולם מצויים בידינו מסמכים המעידים על מעמדו החשוב בקהילה ובהם הוא חתום כאחד מראשי הקהילה ונציגיה[3].
ספרו בית הבחירה מהדורת מכון המאו"ר | |
לידה |
1249 ה'ט' קרקסונה (Carcassonne) |
---|---|
פטירה |
1316 (בגיל 67 בערך) ה'ע"ה פרפיניאן, צרפת |
כינוי | המאירי |
מדינה | צרפת, כתר אראגון |
תקופת הפעילות | ?–1306 |
השתייכות | בעלי ההלכה המיימונים בפרובנס שהושפעו רבות מכתבי הרמב"ם |
תחומי עיסוק | פרשן מקרא, פרשן תלמוד, פוסק ופילוסוף ביהדות |
רבותיו | נתן בן מאיר מטרקטלייש |
בני דורו | רבי דוד הכוכבי |
חיבוריו | פירושו לתלמוד - "בית הבחירה", חידושים על התלמוד, ספר 'מגן אבות', "חיבור התשובה"; פירוש לספר תהילים ופירוש לספר משלי; "קריית ספר" וספרים נוספים שככל הנראה אבדו. |
הכינוי המאירי, ניתן לו כנראה על שם אחד מאבותיו שנקרא מאיר. שמואל מירסקי משער שהאדם שעל שמו כונה רבי מנחם בן שלמה בשם המאירי הוא רבי מאיר דטראנקטלייש, שהמאירי מזכירו בפתיחה למסכת אבות כאחד מזקניו[4].
המאירי נחשב לאחד מצאצאיו של רבי משולם בן משה מבדרש בעל ספר ההשלמה, מכיוון שבחידושים לעירובין שיוחסו למאירי מוזכר ר' משולם כאחד מאבותיו של המחבר. אולם, מכיוון שככל הנראה חיבור זה לא יצא מתחת ידיו, ובשאר חיבוריו מזכיר המאירי את ר' משולם ואינו מציין שיש קירבה ביניהם, יש להניח שהוא לא היה מצאצאיו[5].