שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מסמך הרפז
מסמך מזויף שנחשף בערוץ 2 בשנת 2010 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
מסמך הרפז, שנודע תחילה כמסמך גלנט, הוא מסמך שנחשף בתוכנית "אולפן שישי" של חברת החדשות של ערוץ 2, בשנת 2010, ובו הנחיות לבניית תדמית חיובית לאחד המועמדים לכהונת הרמטכ"ל, יואב גלנט, תוך הכפשת אחרים. המסמך, שמשתרע על פני דף נייר בודד, בשני צדדיו, ושגילויו ברבים עורר סערה ציבורית בישראל, התגלה כמזויף, ובכך רק גברה הסערה עקב המעשה החמור של זיופו וחוסר הבהירות לגבי השתלשלות האירועים סביבו. בתחילה נודע המסמך כ"מסמך גלנט", אך לאחר שפורסם שהמסמך זויף בידי בועז הרפז, הלכה וגברה ההתייחסות התקשורתית אליו כ"מסמך הרפז".
המסמך, שנכתב בתקופה שבה שררה מתיחות רבה בין שר הביטחון אהוד ברק ולשכתו לרמטכ"ל גבי אשכנזי ולשכתו,[1] הוביל לסכסוך בין שר הביטחון לרמטכ"ל, שחשדו זה בזה כי המסמך נכתב בהוראתו של השני.[2] מניעיו של הרפז נותרו לא ברורים.
בינואר 2016 החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין לסגור את תיק החקירה בפרשה נגד גבי אשכנזי, ארז וינר ואבי בניהו. הרפז הועמד לדין על זיוף המסמך,[3] הורשע בזיוף ובשימוש במסמך מזויף, ונגזרו עליו 220 שעות עבודות שירות.
Remove ads
השתלשלות הפרשה
סכם
פרספקטיבה
התכנסות לבחירת רמטכ"ל חדש
בתחילת אפריל 2010 הודיע שר הביטחון, אהוד ברק, כי לא יאריך את כהונתו של הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, בשנה נוספת.[4] החלטה זו החריפה מאוד את מערכת היחסים העכורה ממילא בין ברק לאשכנזי. לימים תיאר אל"ם ארז וינר, מי ששימש באותה תקופה כעוזר הרמטכ"ל, בפני אנשי משרדו של מבקר המדינה, את היחסים בין שני האישים כ"אווירת מלחמה".[5] מיד לאחר מכן החל הליך לבחירת הרמטכ"ל החדש. בין המועמדים הוזכרו שמותיהם של האלופים גדי שמני, בני גנץ, גדי איזנקוט, יואב גלנט ואבי מזרחי.[6]
גלגול המסמך מידי הרפז ועד לחשיפתו[7]
בסוף אפריל 2010 הציג הרפז לראש לשכת הרמטכ"ל, ארז וינר, את המסמך בפגישה ביניהם, וטען בפני וינר כי המסמך נמסר לו על ידי מכר בלשכת שר הביטחון. וינר הציג את המסמך למפקדו, הרמטכ"ל אשכנזי. אשכנזי הציג את המסמך למספר אלופים ובהם בני גנץ וגדי איזנקוט. וינר מסר מאוחר יותר את המסמך לאיזנקוט. איזנקוט חשף את המסמך בפני חבריו ד"ר גבי סיבוני ותמיר פרדו (לימים ראש המוסד) ונתן לסיבוני עותק, תוך בקשה מסיבוני שלא יעשה בו שימוש. סיבוני ביקש עותק נוסף של המסמך מארז וינר, שנעתר לבקשתו. לאחר קבלת המסמך פנה סיבוני לחפש אחר מקורבים לעיתונאי אמנון אברמוביץ'. באמצעות אבי גוט, מכר משותף לאברמוביץ' ותמיר פרדו, העביר סיבוני לאברמוביץ' את המסמך.[7]
לאחר חשיפת המסמך ב"אולפן שישי"
ב-6 באוגוסט 2010 חשפו העיתונאים אמנון אברמוביץ' ורוני דניאל בתוכנית "אולפן שישי" מסמך ובו הנחיות לבניית תדמית חיובית ליואב גלנט, ומנגד הנחיות להכפשת גבי אשכנזי ובני גנץ. המסמך נשא את הסמליל של משרד יחסי הציבור של יועצי התקשורת אייל ארד וליאור חורב. בתוכנית שודרה גם עמדתם של ארד וחורב שהמסמך מזויף, אך הודגש שלמסמך חשיבות רבה גם אם הוא מזויף - "זה עדיין מעיד על התרבות הפנימית במערכת הביטחון, עדיין מעיד על שותפות גורמים חיצוניים, בתהליך בחירת רמטכ"ל ובתהליך גריעת מעמדו של רמטכ"ל מכהן", אמר אברמוביץ'.[8] גלנט וארד הכחישו כל קשר למסמך וטענו שהוא מזויף (ארד אף הגיש תלונה במשטרה על זיוף המסמך[9]).
בעקבות חשיפת המסמך פתחה משטרת ישראל בחקירה. בין הנחקרים שהעידו במשטרה: הרמטכ"ל גבי אשכנזי, ודובר צה"ל, תת-אלוף אבי בניהו. בעקבות פתיחת החקירה הורה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, להקפיא את תהליך בחירת הרמטכ"ל החדש.[10]
ב-19 באוגוסט הודיעה המשטרה שנמצאו ראיות לכך שהמסמך מזויף,[11] ולאחר מכן הודיעה המשטרה כי כל חברי המטכ"ל נוקו מחשד פלילי. בעקבות זאת אישר ויינשטיין להמשיך בהליך בחירת הרמטכ"ל. בחקירת המשטרה הועלה החשד שמזייף המסמך הוא בועז הרפז (סגן-אלוף במילואים), שנעצר לחקירה כשחזר לישראל, ב-23 באוגוסט.[12]
ב-20 באוגוסט מדליף המסמך, אלוף-משנה (מיל.) גבי סיבוני, שעל חסיונו העיתונאי שמר ערוץ 2 בקפדנות, חשף עצמו.[13] המסמך הועבר מהרפז לעוזר הרמטכ"ל, אלוף-משנה ארז וינר, ומאוחר יותר ממנו לסיבוני.[14]
ב-22 באוגוסט התכנסה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לדיון ראשוני על המסמך.[15]
ב-30 באוגוסט דן פורום המטה הכללי במסמך, ושמע דיווח על כך מהרמטכ"ל. בין השאר דיווח הרמטכ"ל כי עוזרו, אל"ם ארז וינר, קיבל את המסמך מהרפז בסוף אפריל, יותר משלושה חודשים קודם חשיפת המסמך. וינר הראה את צילום המסמך לאשכנזי ולקצינים נוספים.[16]
ב-2 בספטמבר הופיע ברק בפני פורום המטה הכללי והתייחס בחומרה למסמך: "אני מודאג מהניסיון שנעשה על ידי מספר קצינים בכירים בסדיר ובמילואים, לעצור ולדחות את תהליך מינוי הרמטכ"ל הבא, ולהשפיע באופן לא לגיטימי על תוצאותיו. הניסיון כמעט צלח. זהו מהלך נפסד שטלטל את המדינה כולה במשך כמה שבועות, וגרם נזק עמוק לאמון הציבור בצה"ל".[17]
ב-5 בספטמבר אישרה ממשלת ישראל את המלצת שר הביטחון למנות את יואב גלנט לרמטכ"ל,[18] אך בפברואר 2011 בוטל המינוי, לאחר חשדות לעברות תכנון ובנייה הנוגעות לנחלת בני הזוג גלנט במושב עמיקם, וחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.
ב-5 בספטמבר חתם שר הביטחון על כתב מינוי לוועדת בירור לבחינת הפרשה, בראשות נציב קבילות החיילים, האלוף (מיל.) יצחק בריק. בוועדה חברים גם תא"ל (מיל.) יהודית גריסרו, בעבר יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, אל"ם (מיל.) עו"ד יואל מוזס, בעבר מפקד מצ"ח, ואל"ם (מיל.) איתמר יער, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי. הוועדה התבקשה להגיש מסקנותיה תוך חודש.[19] עבודת הוועדה הוקפאה סמוך למינויה, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה.[20]
ב-24 באוקטובר 2010 פנה שר הביטחון למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בבקשה לקיים ביקורת בפרשת "מסמך גלנט". תוך כדי כך נודע שהמבקר כבר עורך ביוזמתו בדיקה בנושא זה.[21]
ב-26 באוקטובר הודיע מבקר המדינה על פתיחת ביקורת בנושא זה, ופירט את יעדיה.[22]
בהמשך העניין הציבורי בפרשה פורסמו פרטים על נסיבות פרישתו של בועז הרפז מצה"ל,[23] והחלה בצה"ל בדיקה מחודשת של נסיבות הפרישה.[24]
עם פרסום מינויו של תמיר פרדו לראש המוסד, שורבב שמו לפרשה כמי שסיבוני שוחח איתו על המסמך קודם חשיפתו לציבור (בדיווחים קודמים הוא הוזכר רק כ"ת'"). הרמטכ"ל אשכנזי ציין על פרדו כי "חלקו בעניין שולי".[25]
בדיקת מבקר המדינה
ב-26 באוקטובר 2010 הודיע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, על פתיחת ביקורת בנושא זה, ופירט את יעדיה: בדיקת פעילותו של הרפז במערכת הביטחון, ומכלול הפעולות במערכת הביטחון הקשורות במסמך, ובכלל זה תהליך בחירת הרמטכ"ל.[22] ב-4 במרץ 2012 מסר המבקר את טיוטת דו"ח הביקורת למעורבים המרכזיים בפרשה, גבי אשכנזי ואהוד ברק, וכן לרמטכ"ל בני גנץ וליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.[26] אף שמדובר בטיוטה שיש לשמור את תוכנה בסוד (לפחות עד לפרסום הדו"ח הסופי), תוך שעות מעטות פורסמו באמצעי התקשורת פרטים מהטיוטה ותגובות של אישים המוזכרים בה.[27]
ב-3 בדצמבר 2012 מסר מבקר המדינה יוסף שפירא את הדו"ח העוסק בפרשה למבוקרים ולגורמים נוספים. הדו"ח סווג "סודי ביותר" ועל תוכנו הוטל צו איסור פרסום.[28] ב-6 בינואר 2013 פרסם מבקר המדינה את הדו"ח הסופי שלו בפרשת "מסמך הרפז", ובו ביקורת על התנהלותם של וינר, אשכנזי וברק.[29][30][31]
בעקבות בדיקתו המליץ מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית מחודשת בפרשת מסמך הרפז.[32]
שר הביטחון ברק פנה אף הוא ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד אשכנזי, בחשד ללקיחת שוחד, סיוע במתן שוחד ועבירות נוספות. אשכנזי דחה טענות אלה.[33]
חקירה פלילית
ב-1 באוגוסט 2013 היועץ המשפטי לממשלה החליט להרחיב את החקירה ולהטיל על המשטרה לחקור את המעורבים בפרשה.[34]
ב-19 במרץ 2014 נעצרו לחקירה אבי בניהו, ארז וינר ובועז הרפז,[35] ושוחררו למעצר בית. עוד נחקר באזהרה סמנכ"ל משרד הביטחון, בצלאל טרייבר.[36] במאי 2014 נחקר באזהרה אמיר קין, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון.[37] ביוני 2014 נחקר באזהרה מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, שבעת פרסום מסמך הרפז היה הפרקליט הצבאי הראשי.[38] בהמשך אותו חודש נחקרו באזהרה גבי אשכנזי ואשתו רונית.[39]
בתחילת ספטמבר 2014 המליצה המשטרה להעמיד לדין חלק מהנוגעים בדבר, אשכנזי, עוזרו וינר, אבי בניהו ואביחי מנדלבליט, בחשדות להפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט, משום שידעו על המסמך ולא דיווחו עליו.[40] במאי 2015 החליט היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין לסגור את תיק החקירה נגד מנדלבליט בגין "מכלול נסיבות העניין".[41] שופטי בג"ץ, בעתירה נגד מינויו של מנדלבליט ליועמ"ש, פירשו שסגירת התיק הייתה בין השאר בגין חוסר אשמה. לדברי ויינשטיין, לא זו הייתה כוונתו, ולא היה ניתן לסגור את התיק בגין חוסר אשמה.[42] בינואר 2016 החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיקי החקירה נגד אשכנזי, וינר, בניהו וסיבוני, ולהעמיד לדין את הרפז, בכפוף לשימוע.[43] בנובמבר 2018, כחלק מעסקת טיעון, הודה והורשע הרפז בזיוף המסמך.[44] במאי 2019 נגזרו עליו 220 שעות שירות לתועלת הציבור.[45]
Remove ads
ספקולציות בדבר מזייף המסמך
במהלך הפרשה עלו בתקשורת ספקולציות שונות בדבר השאלה האם הרפז זייף את המסמך לבדו או שמא היו לו שותפים לדבר העבירה. הספקולציות גברו לאחר שנחשף כי בדיקת פוליגרף משטרתית מצאה את הרפז דובר שקר בטענתו שזייף את המסמך לבד.[46] במהלך החקירה המשטרתית נבדקו בפוליגרף מספר דמויות סביב השאלה האם זייפו או היה להם קשר לזיוף המסמך. בדיקת פוליגרף אינה קבילה בבתי המשפט בישראל ככלי ראייתי, אולם משמשת גופים שונים ככלי בדיקה.
Remove ads
היבטים עיתונאיים
סכם
פרספקטיבה
חשיפת "מסמך גלנט" בתוכנית "אולפן שישי" הייתה ידיעה בלעדית ("סקופ") של התוכנית ושל העיתונאים אמנון אברמוביץ' ורוני דניאל. בתוכנית שודרה גם עמדתו של אייל ארד שהמסמך מזויף, ודניאל ציין "אין לי מושג איפה הוא נכתב", אך לא יוחס לעמדה זו משקל רב. מנחה התוכנית, יאיר לפיד, הציג אותו כ"מסמך שערורייתי שיצא ממשרדו של אייל ארד", ואברמוביץ' ציין כי "מקור המסמך הוא מקור אמין ופורה מזה שלושה עשורים, אין לי ספק לגביו". אברמוביץ' ודניאל ציינו שגם אם המסמך מזויף ישנה חשיבות גדולה בחשיפתו ובחקירתו. עוד באותו לילה יצא העיתונאי יואב יצחק במתקפה עזה על אמינות הידיעה ועל אמינותו של אברמוביץ', וטען כי "אברמוביץ כשל בעבר בפרסום בדותות שהופרכו תוך זמן קצר".[53] גם אתר ynet פרסם ידיעה ברוח זו באותו לילה.[54]
ביום ראשון שלאחר חשיפת המסמך הקדיש "ידיעות אחרונות" את רוב העמוד הראשון שלו לפרשה, בכותרת ענק שבה מילה אחת "לחקור", ומתחתיה תמונתו של גלנט. 11 ימים מאוחר יותר יצא "מעריב" בעמוד ראשון בעיצוב דומה, אך עם קורבן אחר (בעקבות הגילוי שהרמטכ"ל ידע על קיום המסמך): כותרת ענק שבה מילה אחת "עננה", ומתחתיה תמונתו של אשכנזי.
הפרשה זכתה לסיקור נרחב בעמוד הראשון של עיתוני ישראל במשך כל החודש שלאחר חשיפת המסמך. למשל, ב"ישראל היום" הופיעה הפרשה בחודש זה 8 פעמים בכותרת הראשית, ופעמיים נוספות בעמוד הראשון.
פרסום קיומו של המסמך ללא בדיקה מספקת של אמינותו העלה שאלות של אתיקה עיתונאית. הפרשן אורן פרסיקו העיר: "ההאשמה בדבר פרסום בלא בדיקה מספקת נכונה לא רק באשר לפרסום שהבעיר את הפרשה, אלא גם לפרסומים העיתונאיים הרבים שבאו בעקבותיו".[55]
סוגיה נוספת שעלתה היא שאלת החיסיון העיתונאי: דרישתה של משטרת ישראל לקבל מחברת החדשות את המסמך המקורי נתקלה בהתנגדות תקיפה, בנימוק של שמירת חיסיון עיתונאי.[56] המשטרה ביקשה מבית המשפט צו[57] שהורה לחברת החדשות להפקיד את המסמך בכספתו עד לקבלת החלטה בנושא. במהלך החקירה הגיעה המשטרה אל עותק אחר של המסמך, ולכן ויתרה על קבלתו מחברת החדשות.[58]
מוסר המסמך לחדשות ערוץ 2, גבי סיבוני, הסביר שיזם את החשיפה התקשורתית משום שזו הייתה "חיונית לטיהור האווירה המורעלת בפיקוד הבכיר - אווירה המשפיעה על כל השרשרת הצבאית, עד אחרון החיילים. לא נהגתי כך בשליחות איש, אלא מתוך הבנה שפעולה זו נחוצה להצלת הצבא. מה שהתרחש מאז הפרסום חיזק את דעתי שהפעולה אכן הייתה מוצדקת ואף הכרחית, בבחינת ניתוח חירום בתנאי שדה".[59]
בפברואר 2011 יצא לאור ספרם של העיתונאים דן מרגלית ורונן ברגמן, "הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל", שנכתב בעקבות פרשת מסמך הרפז, ומותח ביקורת חריפה על התנהלותם של הרפז ואשכנזי.
אמצעי התקשורת חזרו לעסוק באחד מספיחי הפרשה כאשר ב-8 במאי 2020 העיתונאית איילה חסון בחדשות 13 הפרה צו איסור פרסום וחשפה תמליל שיחה, שמקורו בהאזנת סתר,[60] בנוגע למסמך הרפז בין הפצ"ר אביחי מנדלבליט לרמטכ"ל גבי אשכנזי. על פי התמליל אמר מנדלבליט לאשכנזי: "אני אסגור לך את העניין", בעוד אשכנזי מספר: "המפכ"ל איתנו, דואג לנו".[61][62]
Remove ads
משמעות ציבורית של המסמך
כבר עם חשיפת המסמך ציין אמנון אברמוביץ' שלמסמך חשיבות רבה גם אם הוא מזויף - "זה עדיין מעיד על התרבות הפנימית במערכת הביטחון, עדיין מעיד על שותפות גורמים חיצוניים, בתהליך בחירת רמטכ"ל ובתהליך גריעת מעמדו של רמטכ"ל מכהן".
סגן הרמטכ"ל, בני גנץ, תיאר את המסמך בפורום מטכ"ל כ”פגר שסרחונו השתלט על החדר”. מאוחר יותר הוסיף: ”אני מוצא את עצמי בזמן האחרון חושב בעיקר על החברים שלנו שנפלו. על מה האנשים הללו נהרגו והאם אנחנו עדיין ראויים להם?”.[63]
כשבועיים לאחר חשיפת המסמך, כתב פרשן "הארץ", אלוף בן: "אם החשדות יתאמתו, ו"מסמך גלנט" אכן זויף בידי קציני צה"ל במילואים ואף בשירות קבע, הרי שהיה כאן פוטש: ניסיון של קצינים לחתור נגד שר הביטחון, אהוד ברק, כדי לסכל את מינוי האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל ואולי אף להביא להדחת ברק".[64]
עמדה דומה הציגו פרשן "הארץ" ארי שביט[65] והעיתונאים דן מרגלית ורונן ברגמן (בספרם "הבור").[66]
אמנון אברמוביץ', שחשף את המסמך, אמר שתוכנו תאם שיחה שקיים עם יוני קורן, ראש מטהו של ברק, בינואר 2011.[67]
Remove ads
לקריאה נוספת
- דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011.
- בן כספית, חמקן - אהוד ברק, הסיפור האמיתי, כנרת, זמורה-ביתן, 2013.
- יהודה וינשטיין. היועץ, ידיעות ספרים, 2022, "פרשת הרפז", עמוד 164 - 186
קישורים חיצוניים
חשיפת המסמך בתכנית "אולפן שישי", סרטון באתר יוטיוב- מבקר המדינה, דוח ביקורת על בקשת הרפז, כפי שפורסם על ידי אתר ynet
- מסמך: לתת לאשכנזי תדמית נעלב, מעין דוד לוי, באתר nrg, 6 באוגוסט 2010
- מסמך הרפז, באתר "העין השביעית"
- עמוס הראל, דו"ח המבקר בפרשת מסמך הרפז - הרפז: תגיד לי מה אשכנזי רוצה; וינר: רק שגלנט לא יהיה רמטכ"ל, באתר הארץ, 5 במרץ 2012
- אמיר אורן, הגיבורה הראשית בפרשת הרפז - התקיפה באיראן, באתר הארץ, 6 בינואר 2013.
- עמוס הראל, גילי כהן, המבקר: לשכת הרמטכ"ל אספה מידע מכפיש על ברק; אשכנזי ידע ולא נהג כנדרש, באתר הארץ, 6 בינואר 2013.
- עמוס הראל, ועכשיו, חקירה פלילית, באתר הארץ, 6 בינואר 2013.
- אלוף בן, פרשנות - כשל נמשך שמוליד ריקבון, באתר הארץ, 6 בינואר 2013.
- אמיר אורן, התמלילים הסודיים מלשכת שר הביטחון, באתר הארץ, 18 בינואר 2013.
- אמיר אורן, הגיבורה הראשית בפרשת הרפז - התקיפה באיראן, באתר הארץ, 6 בינואר 2013
- יומן - ריאיון עם בועז הרפז, "הערוץ הראשון", 1 בנובמבר 2013
עמוס הראל, הראיונות של בועז הרפז: 18 הדקות החסרות שלו ושל אשכנזי, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2013- יגיל לוי, לעומתיות צבאית — מרחב ההתנגדות של הרמטכ"ל לדרג הפוליטי, צבא ואסטרטגיה, כרך 5, גיליון 2, ספטמבר 2013
- אמיר אורן, פרשת הרפז עוברת לשלב התישאול, באתר הארץ, 5 בפברואר 2014
- עמוס הראל, פרשנות || המשטרה תשאף למצוא לה שולה זקן גם בפרשת הרפז, באתר הארץ, 30 במרץ 2014
- חדשות 2, גלנט: "אשכנזי בגד ומרד - צריך לאסור אותו", באתר מאקו, 14 באוגוסט 2015
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads