מסת שמש

באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים. ומסומנת לרוב ב- ${\displaystyle M_{\odot }}$. מסת שמש אחת היא מסתה של השמש, המוערכת ב-1.9891x10³⁰ קילוגרם.

לדוגמה, מסתו של כוכב הלכת צדק היא כאלפית מסת שמש. מסת השמש היא 332,946 מסות ארץ (כלומר מסות של כדור הארץ). הכוכב המסיבי ביותר שנצפה עד כה הוא R136a1 ומסתו 265 מסות שמש.

את המסה של השמש מעריכים בעזרת ההשפעה הכבידתית שלה על תנועת העצמים האחרים במערכת השמש. בתלות בערכו של קבוע הכבידה: ${\displaystyle G=6.67384\times 10^{-11}{m^{3} \over s^{2}kg}=6.67384\times 10^{-8}{cm^{3} \over s^{2}gr}}$.

כך, בהתבסס על אורך שנת ארץ ובמרחקו של כדור הארץ ניתן להגדיר מסת שמש אחת כ:

${\displaystyle M_{\odot }={\frac {4\pi ^{2}\times (1\,\mathrm {AU} )^{3}}{G\times (1\,\mathrm {yr} )^{2}}}}$

השמש אמנם מקרינה אנרגיה ומאבדת מסה בקצב של כארבעה מיליון טון מדי שנייה, אבל עובדה זו לא תגרום לשינוי משמעותי ביחידת המידה במהלך מיליוני השנים הקרובות, היות שרוח השמש נושאת עמה רק כ-‎3×10^-14‎ ממסת השמש בשנה.