מקורות המשפט הבין-לאומי הפומבי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בניגוד למשפט המדינתי הפנים מדינתי, אשר מקורותיו ברורים וידועים ונקבעים במסגרת כללי היסוד של המשפט החוקתי של כל מדינה ומדינה, מקורותיו של המשפט הבין-לאומי הפומבי אינם ברורים.
סעיף 38 לחוקת בית הדין הבין-לאומי (היושב בהאג) קובע רשימה של מקורות שבית הדין צריך לפנות אליהם, ומהם אנו יכולים ללמוד מהם מקורות המשפט הבין-לאומי:
- הסכמים בין-לאומיים.
- המנהג הבין-לאומי.
- עקרונות כלליים של המשפט.
כמו כן, סעיף 38 מונה שני מקורות משניים שניתן להיעזר בהם בזיהוי המקורות הראשוניים:
- החלטות שיפוטיות.
- כתביהם של גדולי הסופרים המומחים אשר לאומות השונות.[1]