מרינה אשקלון - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for מרינה אשקלון.

מרינה אשקלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מרינה אשקלון
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אשקלון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°40′56″N 34°33′21″E / 31.68209048°N 34.55597162°E / 31.68209048; 34.55597162
פרטים
תאריך פתיחה 1995
מפעיל "מרינה אשקלון 1992 - שותפות מוגבלת"
בעלים רשות מקרקעי ישראל
שטח 200 דונם
www.ashkelon-marina.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרינה אשקלון היא מרינה בינלאומית לספנות ולתיירות.

היסטוריה

תכנון המרינה החל בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי "החברה הכלכלית לאשקלון"[1], לאחר שבתוכנית מתאר ארצית - תמ"א 13, שאושרה ביולי 1983, הוקצה שטח באשקלון להקמת מגנה כחלק מתוכנית ארצית להגדלת מספר מקומות העגינה בישראל לסירות קטנות יאכטות וסירות מפרש פרטיות[2].

בדצמבר 1991, זכתה בזיכיון להקמת המרינה קבוצה בה היו שותפים, חברת מרכזי שליטה, בבעלות איש העסקים מוטי זיסר, איש העסקים מוזי ורטהיים וקבוצת האחים עופר[3]. לצורך הקמת הפרויקט הוקמה שותפות מוגבלת בשם "מרינה אשקלון 1992" (אשר חברת "אחים עופר הנדסה ופיתוח בע"מ" היוותה בה השותף הכללי, מנהל השותפות). במסגרת הסכם הזיכיון שנחתם בין השותפות לעיריית אשקלון, השותפות בנתה את המרינה וייבשה שטחים בתוך הים, וכחלק מן התמורה, קיבלה 3 מגרשים לבנייה הנמצאים בעורף המרינה[4].

בשנת 1997 ניהלו משא ומת עם קבוצת קלאב מד ועם חברת הייאט לניהול מלון וכפר נופש כחלק מהפרויקט[5][6]. אך עקב המתיחות הביטחונית באזור, בשל הקרבה לרצועת עזה, בניית המלון וכפר הנופש לא יצאה לפועל. במקום זאת מכרו את המגרשים שקיבלו ליזמים אחרים שבנו במקום דירות נופש[7]. קבוצת האחים עופר יצאה מהפרויקט בשנת 2001[8].

בשנת 2006, חתם איש העסקים אלי אלעזרא (שניהל את "החברה הכלכלית לאשקלון" בעת שהוקמה המרינה) על הסכם עם "שותפות מרינה אשקלון", על הקמת קניון בן 9,000 מ"ר[9]. בשנת 2013 רכש את אלעזרא את מלוא הבעלות על הקרקע, לאחר עיכובים רבים החל בהקמת הקניון בשנת 2015[10]. הקניון נפתח בשם "מרינה מול" בסוף 2017[11]. ביוני 2019 נפתח במקום גם מתחם אירועים בהשקעה של 25 מיליון שקל[12].

דו"ח מבקר המדינה

בשנת 1997, פרסמה מבקרת המדינה מרים בן-פורת, דו"ח בו ביקורת על הטבות הניכרות שקיבלו מוטי זיסר, יולי עופר ומוזי ורטהיים בפרויקט. המבקרת מצאה כי היזמים קיבלו לכיסם 5.25 מיליון דולר, שהיו כמעט כל הסיוע הממשלתי לפרויקט. בן-פורת קבעה, כי "לאור ההטבות שניתנו ליזמים, היה מקום לפרסם מכרז חדש, אשר יכלול תנאים אלו, כאשר ניתן להניח שבמקרה כזה היו מתקבלות הצעות רבות יותר"[13].

מבנה המרינה

במעגן מקומות עגינה לכ־650 סירות. המרינה מהווה מרכז ים תיכוני למשטים ולאירועי ספורט שונים ומארחת מעת לעת משטים חשובים ובינלאומיים, כגון: "משט ה־EMYR" ו"משט הערים". בית מינהלת המרינה מספק את השירותים הדרושים לעוגנים ולמעגנה, בהם אחזקה, שירותי מנהלה ומגדלור המרינה. במתחם המרינה קומפלקס המשלב דירות נופש, מסעדות, בתי קפה, פעילויות ספורט, מרכז לחינוך ימי, מועדון צלילה ועוד. כמו כן, פועלת במתחם נקודת משטרה האחראית על ביקורת הגבולות. במתחם המרינה ישנו קניון קטן ושטחי מסחר שונים כגון מסעדות, בתי קפה, משרד ניהול והסברים על המקום.

איכות הסביבה

קו החוף של אשקלון מצפון למרינה נסוג בין 1987 ל-2017 ב-55 מטר[14]. בשנת 2009, בדק משרד מבקר המדינה את התמודדותם של השלטון המקומי והמרכזי עם סוגיית הרס המצוקים לאורך חוף הים התיכון בישראל. דו"ח המבקר מצא שמבנים ימיים, בעיקר המרינות שנבנו באשקלון ובהרצליה, החמירו את הרס המצוקים. החל משנת 1996 ,משהחלו להתברר ממדי הנזק שנגרם למצוק באשקלון בעקבות בניית המרינה, ביקשו "החברה הכלכלית לאשקלון" ועיריית אשקלון להקים מערכת של שוברי גלים להגן על החוף והמצוק. הוועדה לשמירת הסביבה החופית דרשה מהעירייה לבצע בדיקות ומדידות ולבחון פתרונות נוספים, אולם העירייה לא ביצעה את הדרישות וזנחה את הטיפול בתוכניות להגנת המצוק בנימוק שאין לה התקציבים הדרושים לכך. עוד הועלה כי פעולות הניטור והמעקב אחר מצב החוף, שהיה על החברה הכלכלית והעירייה לבצע בעקבות הקמת המרינה, לא בוצעו כנדרש ולא יכלו לשמש בסיס לקבלת החלטה[15].

במרץ 2005, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, דיון בנושא הרס המצוק באשקלון. המשרד להגנת הסביבה המליץ לבדוק את האפשרות של התקנת מערכת גיאוטיובים (שוברי גלים מטובעים - גלילי שקים הממולאים בחול ים), להגנה על המצוק מצפון למרינה, זאת בתור פתרון זמני[16]. הקמת המערכת אושרה על ידי הוועדה לשמירת הסביבה החופית באוגוסט 2005. אך, "נמצאו ליקויים רבים בהקמת המערכת ובתחזוקתה על ידי עיריית אשקלון, שלא הכינה תכנית לניקוז הנגר העילי במקביל להתקנת המערכת, כפי שדרשה הוועדה, וזרימתו המשיכה לפגוע ביציבות המצוק; הביצוע של המערכת לא תאם את התכנון המקורי שאישרה הוועדה, פעולות ניטור ומעקב אחר מצב המצוק והחוף לא נעשו כנדרש; ובסופו של דבר לא אכפו העירייה והחברה הכלכלית על החברה שהקימה את המערכת למלא את כל התחייבויותיה לתחזוקתה, לפי החוזה שנחתם עמה, ולא פעלו לשיקום ולתחזוק המערכת שנהרסה זמן קצר לאחר שהוקמה; הוועדה לא עמדה על כך שהעירייה תקיים את החלטותיה במלואן, ולא ערכה מעקב אחר המערכת שנועדה להיות פתרון זמני וניסיוני. אי פיקוח ואי-הקפדה על ביצוע המערכת כנדרש גרמו לכישלונה"[15].

בסוף 2013 הוקמה "החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון", שביצעה ב-2015 הגנה ימית באמצעות הזנת חול בכמה מוקדים לאורך חוף אשקלון. אך ב-2019 התברר שההגנה אינה יעילה ומלון הרלינגטון, הניצב כ-17 מטר מקצה המצוק נמצא בסכנת קריסה[14].

פעילויות שיט

ממעגנה זו יוצא אחת לשנתיים שיוט הערים המתקיים לאורך חופי ישראל מאז 1939.

הערות שוליים

  1. ^ אשקלון עיר העתיד, מעריב, 3 ביולי 1990
  2. ^ תכנית מתאר ארצית חלקית לחופים - חוף הים התיכון - תוכנית תמא/ 13/ ים - תיכון - אושרה בממשלה ב-31 ביולי 1983
  3. ^ שי שלו, ‏דיור: המימוש הריאלי הרווחי ביותר של בנק הפועלים, באתר גלובס, 5 בפברואר 1998
  4. ^ שמואל דקלו, ‏מרינה אשקלון לא תשלם היטל השבחה על קרקע שקיבלה במרינה, באתר גלובס, 9 בספטמבר 1999
  5. ^ גדי גולן, ‏הוקפא המו"מ עם קלאב-מד לניהול כפר נופש באשקלון, באתר גלובס, 30 בספטמבר 1997
  6. ^ מוטי זיסר ויולי עופר מבקשים מעמד של מפעל מאושר למלון במרינה באשקלון, באתר גלובס, 15 באפריל 1997
  7. ^ גיא ימין, ‏אשקלון: הסתיימה בניית 2 מ-5 הבניינים בפרויקט מגדלי הריביירה, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2005
  8. ^ יצחק דנון, ‏חילופי האשמות בין זיסר והאחים עופר על רקע פירוק השותפות במרינה באשקלון, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2001
  9. ^ גיא ימין, ‏שותפות מרינה אשקלון תקים עם אלעזרא קניון בשטח 9,000 מ"ר במרינה, באתר גלובס
  10. ^ שלומית צור, ‏אשקלון: חברת הביטוח הכשרה תבנה את קניון מרינה מול, באתר גלובס
  11. ^ ג'ני פרנקל שלום, הכירו את מתחמי המסחר העתידיים של אשקלון, באתר "כאן דרום", 17 בספטמבר 2017
  12. ^ 25 מליון ש"ח: אלי אלעזרא השיק מתחם אירועים במרינה מול, באתר "כאן דרום", 17 ביוני 2019
  13. ^ איתמר לוין, ‏קבוצת זיסר-עופר-וטרהיים קיבלה לכיסה 5.25 מיליון דולר שהעניקה המדינה למרינה באשקלון, באתר גלובס, 29 בינואר 1997
  14. ^ 1 2 שלומית צור, ‏התפוררות עד האסון הבלתי נמנע הבא: מי ייקח אחריות על המצוק הגדול באשקלון, באתר גלובס, 9 בפברואר 2019
  15. ^ 1 2 התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי, 13 באוקטובר 2010, באתר משרד מבקר המדינה
  16. ^ גדי גולן, ‏המצוק באשקלון: הרשויות מתווכחות, המומחים ממליצים, והמצוק מדרדר וקורס, באתר גלובס, 27 במרץ 2005
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
מרינה אשקלון
Listen to this article