טנק מרכבה סימן 3
טנק מערכה ישראלי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טנק מרכבה סימן 3 הוא הדור השלישי של טנק המרכבה. נכנס לשירות ב-1990. ב-1995 נכנס לשירות דגם משופר מרכבה סימן 3ב ב"ז שבו השיפור העיקרי הוא מערכת בקרת אש דיגיטלית משוכללת ברק זוהר (ב"ז) תוצרת אלביט מערכות. נכון לינואר 2020 הטנק יצא משירות בחטיבות השריון הסדירות,[2] ונותר בשימוש בעוצבות המילואים.
מרכבה סימן 3 (אבטיפוס) מרכבה סימן 3ד ב"ז עם מיגון קס"ג מרכבה סימן 3ד ב"ז מבצע ירי | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | טנק מערכה |
מדינה מייצרת | ישראל ישראל |
משתמשים עיקריים | צה"ל |
שנת ייצור | 1990–2002 |
דגם קודם | מרכבה סימן 2 |
דגם עוקב | מרכבה סימן 4 |
מערכה מרכזית | האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה מבצע צוק איתן, חרבות ברזל |
יחידות שיוצרו | 780[1] |
מידע טכני | |
אורך | כ-9 מטר |
רוחב | כ-4 מטר |
גובה | כ-2.5 מטר |
משקל | בין 60 ל-70 טונות |
מהירות | 60 קמ"ש בשבילים, 40 קמ"ש בשטח |
טווח פעולה | 500 ק"מ בשטח מישורי |
מנוע | דיזל, 1,200 כ"ס (890 קילוואט) |
שריון | מסווג |
צוות | 4 |
מערכות נשק | |
חימוש עיקרי | תותח טנק תע"ש 120 מ"מ חלק קדח |
קליבר | 120 מילימטרים (4.7 אינץ') |
סוגי תחמיש |
כדור טנק 120 מ"מ טיל להט (טיל) |
זווית צידוד | 360 מעלות (צריח הטנק) |
חימוש משני | 3 מקלעי מאג 7.62 מ"מ, מקלע כבד M2 בראונינג 0.5 אינץ', מרגמה פנימית 60 מ"מ, 12 מדוכות עשן. |
המרכבה סימן 3 כבד מקודמו, הוא חמוש בתותח טנק חלק-קדח בקליבר 120 מ"מ, ומצויד בחטיבת כוח המפיקה 1,200 כוחות סוס.[3]
התותח חלק הקדח - מדגם MG251 - שקוטרו הוגדל לעומת הדגם הקודם, פותח ומיוצר על ידי תע"ש ודומה לתותח 120 מ"מ L44 של ריינמטאל הגרמנית. התותח הוא בקליבר 120 מ"מ. התותח מיועד לירות פגזי 120 מ"מ שפותחו על ידי ישראל, אך יכול גם לירות פגזי 120 מ"מ, שמשמשים את מדינות ברית נאט"ו.
גם תכנון הצריח שונה, וה"אוזניים" העגולות שהיו בסימני 1 ו-2 הוסרו. מאוחר יותר, נוסף לצריח מיגון מודולרי משופע (שריון משופע) בצידי הצריח, מיגון זה נקרא קס"ג על שם הקו הסגול.
למרכבה סימן 3 עבירות גבוהה ביותר והוא נועד לעמוד בתנאי השטח הקשים של רמת הגולן. בהשוואה לטנקים מתקדמים אחרים במאה ה-21, יתרונותיו היחסיים של הסימן 3 הם:
- דגש במיגון הכלי על שרידות הצוות. המנוע הנמצא בחזית התובה מגן על הצוות מפגיעה חזיתית.
- שריון מודולרי המקל על תיקון הטנק ומאיץ השמשת טנקים פגועים.
- מזקו"ם המתוכנן להתמודדות עם שטח סלעי.
- גישה לתא הצוות מאחור ("מסדרון אחורי") אפשרית בזכות מיקום המנוע. יכולת זו מספקת יתרון טקטי בעת שיתוף פעולה עם לוחמי חיל רגלים.
- מרגמה פנימית בעלת יכולת ירי תחמושת מגוונת כולל פצצות תאורה.
מערכת הירי, התותח והתחמושת שווים פחות או יותר למקבילותיהן האמריקניות והאירופאיות החדישות ביותר.
חסרונות יחסיים:
- יחס הכוח/משקל של הטנק אינו גבוה כמו של טנק כדוגמת "אברהמס M1A2" אמריקאי ולכן הוא אטי יותר ומאיץ פחות טוב. חיסרון זה בא לידי ביטוי במיוחד מול טנק מרכבה סימן 4 כיוון שמשקלו אינו קטן בהרבה אולם המנוע שלו חלש יותר. המרכבה נועד ללחימה בשטח סלעי (גולן) ואילו הטנקים האירופיים והאמריקאים נועדו לשטח פתוח/מדברי.
- חיסרון נוסף הוא העדרם של אמצעי-עזר מתקדמים - כגון מערכת ניווט לוויינית מובנית וכדומה.
בעקבות האינתיפאדה השנייה, הוסבו מספר טנקי מרכבה סימן 3 ללוחמה בשטח בנוי. השיפורים העיקריים היו הוספת מקלע כבד M2 בראונינג 0.5 מעל קנה התותח שמתופעל כולו מתוך הצריח, מצלמות וידאו לשיפור הניווט, עמדת צלף במסדרון האחורי ורשתות הגנה כנגד רימונים. הדגם נקרא מרכבה סימן 3 LIC. כמו כן, במבצע קשת בענן ברפיח ובמלחמת לבנון השנייה הוסבו מספר טנקי מרכבה לאמבולנסים ויכלו לפנות חיילים פצועים תחת אש.
בסוף 2018 ותחילת 2021 החל צה"ל, באמצעות החט"ל ומש"א, בהסבת טנקי מרכבה סימן 2 וסימן 3 שיצאו משירות לנגמ"שים כבדים לתומכי לחימה (כגון חפ"ק, חימוש (טנ"א) ורפואה צבאית), בדגמי אופק ופר"ג.
בנובמבר 2023 בעקבות מלחמת חרבות ברזל והדרישה הגוברת לטנקים בשטח, הטנק הוותיק הוחזר לשירות במסגרת מערך המילואים, עם הקמת יחידות חדשות.[4] במהלך המחצית השנייה של חודש ינואר 2024, טנק מסוג זה, בעת שירותו תחת גדוד מילואים, היה מעורב באירוע לחימה שבו השתתפו כוחות מחילות שונים, ובו נפלו 23 לוחמים. שניים מהם אנשי צוות טנק.[5]