Loading AI tools
משימת גשושית חלל למאדים שנבנתה על ידי איחוד האמירויות הערביות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משימת תקווה מאדים (בערבית: مسبار الأمل, באנגלית: Mars Hope Mission) המכונה גם בשם משימת מאדים של האמירויות, היא משימת גשושית חלל למאדים שנבנתה על ידי איחוד האמירויות הערביות ושוגרה ב-19 ביולי 2020 בשעה 21:58:14 UTC. עם שיגורה של הגשושית, הפך הפרויקט למשימה הראשונה למאדים של מדינה ערבית או מדינה בעלת רוב מוסלמי. המשימה הוכרזה על ידי שייח' ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן, נשיא איחוד האמירויות הערביות, ביולי 2014,[1] ומטרתה היא להעשיר את היכולות של המהנדסים של איחוד האמירויות ולהגביר את הידע האנושי על האטמוספירה של מאדים.[2] המשימה מתבצעת על ידי צוות מהנדסים מהאמירויות בשיתוף עם מוסדות מחקר זרים, והיא תורמת להפיכת כלכלת האמירויות לכלכלה מבוססת ידע.[3]
נתוני משימה | |
---|---|
חללית | משימת תקווה מאדים |
שם החללית | תקווה |
כן שיגור | מרכז החלל טנגשימה |
שיגור | 19 ביולי 2020 בשעה 21:58:14 UTC |
נתוני חללית | |
מסת החללית | כ-1,500 ק"ג |
משגר | H-IIA של מיצובישי |
נתוני מסלול | |
אפהליון | 43,000 ק"מ |
פריהליון | 20,000 ק"מ |
זמן הקפה | 55 שעה |
צוות | |
אנשי צוות | 0 |
מזהים | |
מספר קטלוג לוויינים | 45918 |
מאגר המידע הלאומי | 2020-047A |
החללית נקראת בשם "התקווה" או "אל-אמל" והיא הגיעה למסלול סביב למאדים בפברואר בשנת 2021, שנת היובל להקמתו של איחוד האמירויות.[4] ב-9 בפברואר 2021, נכנסה למסלול סביב מאדים.[5]
'תקווה' היא מקפת בלתי מאוישת, אשר שוגרה על ידי איחוד האמירויות הערביות במטרה ללמוד את האטמוספירה של מאדים ואת האקלים שלו.[6][7][8] 'תקווה' שוגרה מיפן בקיץ 2020, ונדרשו לה כשבעה חודשים כדי להגיע למסלול סביב למאדים.[6][9]
כדי להשיג את המטרות של המשלחת למאדים של האמירויות, נחתם הסכם בין סוכנות החלל של איחוד האמירויות הערביות (UAESA) (אנ') לבין מרכז החלל מוחמד בן רשיד (MBRSC) (אנ'), בהנחיית שייח' מוחמד בן ראשד אאל מכתום, סגן נשיא וראש ממשלת איחוד האמירויות הערביות ושליט דובאי.[10] בהתאם להסכם, המשלחת של האמירויות למאדים תמומן על ידי סוכנות החלל של איחוד האמירויות הערביות והיא תפקח גם על תהליך הביצוע המלא של בדיקת 'תקווה'. ההסכם מתאר את המסגרת הפיננסית והמשפטית לצד הגדרת ציר זמן לפרויקט כולו.[1] על פי ההסכם, MBRSC הופקד על מלאכת העיצוב והייצור של הגשושית, ויותר מ-150 מהנדסים מהאמירויות עבדו על החללית ובדקו את היבטיה השונים של המשימה.[1]
היעדים המדעיים של משלחת האמירויות למאדים, כפי שהוסכם על ידי קהילת המדענים העולמית של מאדים, נועדו לספק תמונה מלאה של האטמוספירה של מאדים.[11]
הגשושית 'תקווה' אמורה לחקור את השכבות האטמוספיריות של מאדים בפירוט ותספק נתונים על הסיבה לשינוי אקלימי דרמטי באטמוספירה של מאדים מהרגע בעבר בו היא הצליחה להכיל מים נוזליים ועד למצב כיום, בו האטמוספירה כה דקה עד כי המים יכולים להתקיים על פני כוכב הלכת רק כקרח או כאדים. זאת, כדי לעזור להבין כיצד ומדוע מאדים איבד את המימן והחמצן שלו לחלל החיצון במשך השנים. נתונים מהגשושית יעזרו להבין את הקשר בין הרמה העליונה והתחתונה של האטמוספירה שלו,[11] ויסייעו גם לאפיין את האטמוספירה של כדור הארץ ולחקור את האבולוציה שלו במשך מיליוני שנים.[12]
כל הנתונים שיתקבלו מהמשימה יהיו זמינים לכ-200 אוניברסיטאות ומכוני מחקר ברחבי העולם לצורך שיתוף ידע.[12]
לחללית הרובוטית שנשלחה למאדים תחת משימת האמירויות הוענק השם "תקווה" מאחר שיוזמי התוכנית מקווים לעורר השראה ולשלוח מסר של אופטימיות למיליוני ערבים ברחבי העולם ולעודד אותם לכיוון חדשנות.[13] באפריל 2015 הזמין מוחמד בן ראשד אאל מכתום את העולם הערבי לבחור לגשושית שם. השם נבחר לאחר קבלת אלפי הצעות, שכן הוא מתאר את מטרת הליבה של המשימה.[14] שמה של החללית הוכרז במאי 2015 ומאז מכונה המשימה "משימת תקווה מאדים".[14]
תקווה היא גשושית בצורת משושה, בנויה מאלומיניום במבנה נוקשה אך קל-משקל דמוי חלת-דבש בעל פני שטח מורכבים. עם מסה משוערת של 1,500 ק"ג כולל הדלק, ניתן להשוות את הממדים של הגשושית לאלה של מכונית קטנה.[15]
מידות הגשושית: 2.37 מ' רוחב ו-2.9 מ' אורך, מסתה היא כ-1,500 ק"ג.
הספק: 1,800 ואט משלושה פאנלים סולאריים.[15]
לצורך תקשורת, הגשושית עושה שימוש באנטנה כיוונית בעלת צלחת ברוחב 1.5 מטר. אנטנה זו מייצרת גל רדיו צר שכיווניותו קבועה לעבר כדור הארץ. בנוסף, מצוידת הגשושית באנטנות בעלות עצימות נמוכה יותר.[15]
כדי להשיג את המטרות המדעיות של המשימה, 'תקווה' צוידה בשלושה מכשירים מדעיים עיקריים.[15]
1. ה-(Imager eXploration imager (EXI: מכשיר המודד מאפיינים של מים, קרח, אבק, גזים ובפרט אוזון באטמוספירה של מאדים, שאת פיתוחו הובילה המעבדה לפיזיקה של אטמוספירות וחלל.[16]
2. ספקטרומטר המאדים האולטרה-סגול של האמירויות (EMUS): מכשיר המודד את המאפיינים הגלובליים ואת השונות של התרמוספירה, מימן וחומצה חמצנית שאף הוא פותח על ידי המעבדה לפיזיקה של אטמוספירות וחלל.[16]
3. ספקטרומטר המאדים האינפרא-אדום של האמירויות (EMIRS): בוחן פרופילי טמפרטורה, קרח, אדי מים ואבק באטמוספירה. פותח על ידי אוניברסיטת מדינת אריזונה.[15][17]
החללית שוגרה ב-19 ביולי 2020 מיפן על משגר H-IIA (אנ') של תאגיד מיצובישי, והגיעה למסלולה סביב למאדים ב-9 בפברואר 2021.[18]
צוות המשימה מחולק לשבע קבוצות הכוללות: קבוצת החללית, לוגיסטיקה, תפעול המשימה, ניהול פרויקטים, מדע וחינוך, תחנת הקרקע ואת רכב השיגור. בראש הצוות עומד עומראן שרף (אנ'), המשמש כמנהל הפרויקט והוא אחראי על ניהול ותמיכה במשימות השוטפות הקשורות במשלחת האמירויות למאדים.[19]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.