משלחת אוסטרלאסיה לאנטארקטיקה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
משלחת אוסטרלאסיה לאנטארקטיקה (באנגלית: Australasian Antarctic Expedition) הורכבה מקבוצת מדענים מאזור אוסטרלאסיה, שחקרה חלק מאנטארקטיקה בין 1911 ל-1914. בראש המשלחת עמד הגאולוג האוסטרלי דאגלס מוסון, שקיבל תואר אבירות על הישגיו בהנהגת המשלחת. מוסון פנה תחילה אל רוברט פלקון סקוט, והציע להצטרף למשלחתו כדי שסקוט יביא אותו עם קבוצה עצמאית בהנהגתו אל האזור שמערבה לכף אדייר, שם יעסקו בחקר ומיפוי החופים. סקוט דחה את ההצעה ותחת זאת הציע לו להצטרף אל משלחתו הוא היוצאת אל מצר מקמרדו ומשם אל הקוטב הדרומי. הוא הבטיח למוסון משכורת נאה ומקום בקבוצה שתצא אל הקוטב, אלא שלמוסון לא היה כל עניין בקוטב ולא בשירות בפיקודו של סקוט, שהישגיו באנטארקטיקה עד אז נפלו מאלה שלו. גם פגישה עם ארנסט שקלטון, שהתלהב תחילה מן התוכנית והציע למוסון לקיים את משלחת המחקר שלו כחלק ממשלחתו הוא, לא נשאה פרי, כששקלטון נסוג מהבטחות המימון והסיוע שלו. מוסון הבין, שאם הוא רוצה לחקור את קו החוף, עליו לבצע זאת במשלחת משלו ועל כן החל ב-1910 לתכנן משלחת למיפוי קו חוף בן 3,200 ק"מ של אנטארקטיקה מדרום לאוסטרליה. ההתאחדות האוסטרלית-ניו זילנדית לקידום המדע אישרה את תוכניותיו ותרמה סכום כסף נכבד למימון המשלחת. יתר המימון הושג במגבית מן הציבור ובמענקים נוספים.[1]
המשלחת קצרה הישגים בגאולוגיה, גלציולוגיה וביולוגיה יבשתית, בניגוד לשתי המשלחות של ארנסט שקלטון, שיצאו אחריה והשיגו מעט מאוד בתחום המדע. לציון שנת המאה להישגיהם של מוסון ואנשיו, יצא מאוסטרליה מסע מדעי, שעקב אחר נתיב המשלחת המקורית. המסע יצא בסוף 2013 ונתקע ב-24 בדצמבר 2013.[2]