עילת הסבירות
עילה המאפשרת לבתי משפט להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטות של רשות מנהלית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עילת הסבירות (נקראת גם: עילת אי־הסבירות או מבחן הסבירות) היא אחת מהעילות בתחום המשפט המנהלי המאפשרות לבתי משפט להפעיל ביקורת שיפוטית ולפסול החלטה של רשות מנהלית, קרי הרשות המבצעת על כלל זרועותיה. החלטה תיפסל על בסיס אי־סבירות כאשר הרשות העניקה לשיקוליה משקלים כל־כך מעוותים, עד שההחלטה המתקבלת מופרכת ומנוגדת להיגיון.
ראשית פיתוחה של עילת הסבירות במשפט הבריטי, ובעקבותיו בשיטות משפט שהושפעו ממנו, בהן המשפט הישראלי. עילת הסבירות בגרסתה הישראלית החלה להתרחב בשנות ה־80 על ידי בית המשפט העליון, כחלק מהתגברות האקטיביזם השיפוטי.
ביולי 2023 חוקקה הכנסת תיקון לחוק יסוד: השפיטה כחלק מהרפורמה המשפטית בישראל, לפיו בית המשפט לא ידון בסבירות החלטותיהם של הממשלה, ראש הממשלה והשרים[1]. בעקבות עתירות נגד התיקון, ב-1 בינואר 2024 התיקון נפסל בבית המשפט העליון[2].