מתנדבי היישוב בחיל החפרים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מתנדבי היישוב בחיל החפרים או פלוגות חפרים Auxiliary Military Pioneer Corps (AMPC) היו מתנדבים ארץ-ישראלים שהתגייסו לחיל החפרים (Royal Pioneer Corps) של הצבא הבריטי החל מספטמבר 1939. החיילים ביחידה זו, שבהמשך הפכה לחלק מחיל ההנדסה המלכותי (Royal Engineers), עסקו בפעילויות הנדסה בינוי לאורך צירי לחימה שונים לאורך השנה וחצי הראשונות של מלחמת העולם השנייה. לצידם של חיילי חיל החפרים הארצישראלי ניתן למנות גם את מתנדבי היישוב לחיל ההנדסה המלכותי הבריטי ואת פלוגת תפעול הנמלים 1039, סווארים, שהייתה גם היא יחידה ארצישראלית של חיל ההנדסה המלכותי הבריטי.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ברדק. | |
רבים מהמתנדבים לפלוגות החפרים השונות היו יהודים מעפילים מגרמניה וארצות אירופה. לצדם התנדבו לשירות צבאי גם וותיקי היישוב, מזרחיים, אשכנזים, דתיים, חילוניים, רווקים, נשואים, צעירים ומבוגרים, חברי מחתרות שונות וביניהן ההגנה האצ"ל והלח"י. בתחילה לא שיתפו פעולה המוסדות הלאומיים עם הגיוס לחיל החפרים, בין היתר בשל העובדה שחלק מהמתנדבים ליחידות אלו היו ערבים תושבי ארץ ישראל. החל מקיץ 1940 עם הקמתן של יחידות עבריות וארגניות במסגרת חיל החפרים החל גיוס המוני ליחידות אלו בעידוד הנהגת היישוב.
בין המניעים של המתנדבים להתגייסות ליחידות אלו ניתן למנות את:
- הרצון ללחום בגרמניה הנאצית
- לימוד מקצועות הצבא מתוך תקווה להביאם בבוא העת לצבא העברי שיקום
- הדרך להפיכת שהות לא חוקית בארץ ישראל לחוקית באמצעות הגיוס
- פתרון לבעיית אבטלה ולקשיי פרנסה.
הגיוס לחיל החפרים הופסק בשנת 1942 עם סגירת היחידה הארצישראלית[1].
חיילים רבים מקרב לוחמי חיל החפרים הארצישראלי נפלו בשבי הנאצי בעת כניעת יוון לגרמניה הנאצית ב-29 באפריל 1941, ובהמשך בתום הקרב על כרתים ב-1 ביוני 1941 במה שמכונה פרשת השבי, הלא הוא אירוע נפילתם של אלפי שבויי היישוב בשבי הנאצי. לצידם של לוחמי חיל החפרים נפלו בשבי הנאצי גם לוחמים נוספים מיחידות אחרות של הצבא הבריטי בארץ ישראל.העובדה כי מרבית השבויים היו מקרב חיל החפרים הארצישראלי הביאה לכך כי לאורך השנים זוההתה הפרשה עם חיל החפרים באופן כמעט מוחלט.