נאלנץ' הוא סמל אצולה פולני עתיק מהמאה ה-12 (בדומה לסמלי אצולה אחרים כגון אבּדַאנק (אנ'), לֶלִיוַוה (אנ'), רַדְוַאן (אנ') ובּוֹגוֹרְיָה (אנ')). סמל זה ייצג אחדות והרמוניה. הוא שימש משפחות אצולה רבות, ביניהן גֶמְבִּיצקי, אוֹסְטְרוֹרוֹגוֹבְיֶה, שׁאמּוטוּלְסְקי, חֶלְמִיצקי, צ'ארנקובסקי, סְלִיזֶבִיץ', רַאצִ'יְנְסְקי, רַאצְקוֹבסקי (אנ'), דְווֹרְנִיצקי, סַדוֹבסקי, לוֹבִינְסְקי, גְרַאמְבְּצֶ'בְסְקי ועוד.
תיאור מסורתי של הסמל כולל צעיף כסוף קשור על רקע אדום. ברוב הגרסאות הצעיף קשור כלפי מטה, אך בכמה גרסאות הוא קשור כלפי מעלה. בגרסאות קדומות יותר ובחלק מהגרסאות המודרניות, הצעיף מופיע ללא קשר. צורת הצעיף דומה לצורת הסמל הטבטוני של רונהאות'לו (אנ'), האות המייצגת במובנה את המולדת.
ראשיתו של סמל הנאלנץ' קשור ככל הנראה לפולין הגדולה (אנ').
בני משפחות האצולה שנשאו את סמל הנאלנץ' הואשמו ברצח פשמיסל השני (אנ') בשנת 1296. הם גם כרתו ברית עם ברנדנבורג נגד ולדיסלב הראשון לוקיטאק, ולאחר מותו של לאיוש הראשון מהונגריה לחמו נגד בני משפחת גרימאליטה, בניסיון להכתיר על כס המלוכה הפולני את ז'ימווויט השלישי ממזוביה בכפייה.
בין הפולנים המפורסמים ביותר שנשאו את סמל הנאלנץ' ניתן למנות את ג'וזף קונרד (קורז'ניובסקי) וסֶנְדְז'יבוֹי אוֹסְטְרוֹרוֹג. תבליט של סמל הנאלנץ' מופיע על מבנה משמר הארמון בפוזנן.
סמל משותף של בית הרוזנים קשיצקי, לוצ'ינסקי ומלאצ'ובסקי
סמל הרוזן סטניסלאב מאלאצ'ובסקי
סמל משפחת הרוזנים מושצ'נסקי
סמל נוסף של משפחת הרוזנים מושצ'נסקי
סמל משפחת הרוזנים אוסטרורוג
סמל משפחת הרוזנים רצ'ינסקי
אחרים
סמל נַאלֶנְץ' של סטניסלאב סלאווינסקי על גבי מצבת הקבורה שלו בקתדרלת גְניֶזְנו (בערך 1661)
סמל נַאלֶנְץ' של קז'ימייז' רצ'ינסקי, פרט מבית המשמר בפוזנן
דגל נַלֶנְץ'
גרסה מימי הביניים של סמל הנַלֶנְץ' לפי Gelre Armorial
טבעת כסף עם תבליט של סמל נַלֶנְץ' ממשפחת קאליטווינסקי (Kalitwiński), שיוצרה במאה ה-19 באימפריה הרוסית.
סמל האצולה של נשיא פולין סטניסלאב וויצ'ך צ'ייחובסקי כאביר מסדר הפיל (1923). קפלת מסדר הפיל, טירת פרדריקסבורג, הילרוד (דנמרק).
דוברוגוסט מנובי דוורו, הארכיבישוף של גניזנו
סמל מסדר גיזת הזהב (Toison d'Or)
סמל הנַלֶנְץ' מאת ברטולומיי פאפרוצקי שפורסם ב"Gniazdo cnoty.." (1578)
Juliusz Karol Ostrowski: Księga herbowa rodów polskich. T. 1-2. Warszawa: Główny skład księgarnia antykwarska B. Bolcewicza, 1897.
Adam Boniecki: Herbarz polski. Warszawa: skł. gł. Gebethner i Wolff, 1899.
Franciszek Piekosiński: Heraldyka polska wieków średnich. Kraków: Akademia Umiejętności, 1899.
Józef Szymański: Herbarz średniowiecznego rycerstwa polskiego. Warszawa: PWN, 1993. ISBN83-01-09797-3.
Anna Wajs: Materiały genealogiczne, nobilitacje, indygenaty w zbiorach Archiwum Głównego Akt Dawnych w Warszawie. Warszawa: DiG, 2001. ISBN83-7181-173-XISBN.
Alfred Znamierowski: Herbarz rodowy. Warszawa: Świat Książki, 2004. ISBN83-7391-166-9ISBN.
Tadeusz Gajl: Herbarz polski od średniowiecza do XX wieku: ponad 4500 herbów szlacheckich 37 tysięcy nazwisk 55 tysięcy rodów. L&L, 2007. ISBN978-83-60597-10-1ISBN.
Tadeusz Gajl: Nowy herbarz polski. 5 000 herbow + 50 000 nazwisk. Gdański Kantor Wydawniczy, 2016. ISBN978-83-65387-05-9ISBN
Gajl, Tadeusz. Herbarz polski od średniowiecza do XX wieku: ponad 4500 herbów szlacheckich 37 tysięcy nazwisk 55 tysięcy rodów. L&L. ISBN978-83-60597-10-1.,Herb:Raczkowski
Wiktor Wittyg, Stanisław Dziadulewicz, "Nieznana szlachta polska i jej herby", 1912, p. 262, Quote: "RACZKOWSKI, h. Nałęcz odm. (w szczycie rogi jelenie), Łukasz, w roku 1591 opłaca pobór z części swej wsi Raczkowa, woj. Kaliskie, pow. Gnieźnieński; Muzeum Narodowe w Krakowie, No 652"
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.