cover image

נגיף

טפיל מיקרוסקופי מחולל מחלות / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

נְגִיף (וִירוּס; מלטינית: Virus, "רעל") הוא גורם מידבק בגודל תת-מיקרוסקופי שתלוי במנגנוניו של תא חי ('מארח') כדי להתרבות. כל נגיף בנוי מצבר מולקולות ביולוגיות הכוללות חומר תורשתי (DNA חד-גדילי או דו-גדילי, או RNA) וחלבונים נלוים. כשלעצמו, הנגיף חסר כל תפקוד עצמאי מחוץ לגוף המאכסן, ופיזורו מתבצע באופן פסיבי ומתבסס על חוקים פיזיולוגיים של הטבע או תהליכים של הגוף (למשל, עיטוש); לאחר חדירת הנגיף בתא, הוא משדל את מערכות התא לשימושו ובעיקר משתלט על מנגנוני ההתרבות של התא לשם הפצת הנגיף.

המונח "וירוס" מפנה לכאן. לערך העוסק בתוכנה מזיקה המותקנת במחשב, ראו וירוס מחשב.
Quick facts: נגיף, מיון מדעי, שם מדעי...
נגיף
מיון מדעי
קבוצה:נגיפים (I–VII)
שם מדעי
Virus
Close
נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV), הגורם למחלת האיידס, משתחרר מלימפוציט. צולם בעזרת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק

בשל עובדה זו, הנגיף אינו נחשב לחומר חי, עד כניסתו לתא חי. אולם הוויכוח על הגדרתם של נגיפים בזמן פעולתם בתוך התא עדיין נמשך במדע ובפילוסופיה. רוב המדענים אינם מגדירים את הנגיף כיצור חי הואיל והוא אינו תא, ויכולת ההתרבות שלו תלויה לחלוטין בתא המארח.[1]

התחום המדעי העוסק בחקר הנגיפים ובגופיפים דמויי-נגיפים נקרא וִירוֹלוֹגְיָה. הווירולוגיה חוקרת את מבנה הנגיפים, את סיווגם ואת האבולוציה שלהם, את דרך הדבקת התא וניצולו לצורך התרבותם, את המחלות שלהן הם גורמים, את השיטות לבודד אותם ולגדל אותם, ואת הפוטנציאל האפשרי שלהם במחקר ובריפוי מחלות. וירולוגיה נחשבת לדיסציפלינת משנה של מיקרוביולוגיה ושל פתולוגיה.