נובים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נובים הם קבוצה בעלת זהות אתנית אחת הדוברת שפה ממשפחת השפות הנוביות, הקרובות זו לזו, ושייכות למשפחת השפות הנילוס-סהרה. הנובים שוכנים באזור שבימֵינו מוגדר כסודאן ודרום מִצְרַיִם. מוצאם של הנובים כקבוצה עתיק, וקודם לימי התקופה השושלתית הקדומה של מצרים העתיקה. ככל הנראה מקורם בעמק הנילוס התיכון, אחד מהאזורים המוכרים כערש הציויליזציה. באזור זה החלה התיישבות ב-7000 לפני הספירה, ומשוער שהמוקד בו התחילה נמצא באזור העיר ואדי חַלְפַא.
ערך מחפש מקורות | |
נובים שוכנים בימינו בדרום מצרים באזור אסואן, ובצפון סודאן בתחום שבין ואדי חלפא לעיר אל דבאח. בנוסף נובים הרריים מאכלסים את הרי נובא שבמחוז הסודני דרום-קורדופאן.
במלחמת יום הכיפורים השתמש צבא מצרים בדוברי נובית לתשדורות רדיו.