נונאווט

**נונאווט** (טריטוריה)
אנגלית וצרפתית: Nunavut
אינוקטיטוט: ᓄᓇᕗᑦ
סמל נונאווט	דגל נונאווט דגל נונאווט
	החוף הצפון-מזרחי של האי באפין
מוטו	Nunavut Sannginivut (אינוקטיטוט: אדמתנו היא כוחנו)
מדינה	קנדה
מושל	פי ג'י אגיקוק
רשות מחוקקת	Legislature of Nunavut
בירת הטריטוריה	איקאלואיט
שפה רשמית	אינוקטיטוט, אנגלית, צרפתית
תאריך ייסוד	1 באפריל 1999
סדר כניסה	13
שטח	2,093,190 קמ"ר (דירוג: 1)
‑ שטח ואחוז מים	157,077 קמ"ר 7.5%
‑ הנקודה הגבוהה	פסגת בארבו (2,616±1 מטר)
‑ הנקודה הנמוכה	אוקיינוס הקרח הצפוני (0 מטר)
אוכלוסייה	‏
‑ בטריטוריה	36,858 (דירוג: 13, 2021)
‑ צפיפות	0.01 נפש לקמ"ר (דירוג: 13, 2006)
קואורדינטות	70°N 90°W
אזור זמן	UTC-7
	www.gov.nu.ca
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה (למפת נונאווט רגילה) איקאלואיט רנקין אינלט קיימברידג' ביי פורט אינלט גרינלנד קוויבק אונטריו מניטובה ססקצ'ואן הטריטוריות; הצפון; מערביות; ים בופור מפרץ הדסון מפרץ באפין נונאווט

נוּנַאווּט (באנגלית וצרפתית: Nunavut; באינוקטיטוט: ᓄᓇᕗᑦ) היא הגדולה והחדשה בטריטוריות קנדה. נונאווט הופרדה רשמית מהטריטוריות הצפון-מערביות, והפכה לטריטוריה עצמאית ב-1 באפריל 1999 בעקבות חוק נונאווט^[1] והסכם תביעות המקרקעין של נונאווט^[2].

עובדות מהירות מוטו, מדינה ...

סגירה

בירת נונאווט היא איקאלואיט (נקראה בעבר "פרובישר ביי") על האי באפין.

נונאווט היא השטח האוטונומי הגדול ביותר של קנדה, אך בעלת האוכלוסייה הקטנה ביותר (כ-35,900 תושבים).

מספר תושבים מועט זה, מתגוררים על שטח הגדול משטחה של מקסיקו (שבה, לשם השוואה- יש כמעט 132 מיליון תושבים).

כמו כן, שטח זה גדול גם משטחה של איראן (בה מתגוררים ב-2024 קרוב ל-90 מיליון אנשים) .

פירוש השם "נונאווּט" הוא "אדמתנו" באינוקטיטוט - שפת האינואיט.

באזור שבו נמצאת הטריטוריה התקיימה התיישבות רציפה במהלך 4,000 השנים האחרונות. רוב ההיסטוריונים מזהים את חופיו של האי באפין כהלולאנד המופיעה בסאגות הנורדיות, וסביר שתושבי האזור היו בקשרי מסחר עם הספנים הנורדים.

בשנת 1576, מרטין פרובישר, בניסיון לגלות את המעבר הצפון-מערבי, חשב שגילה מרבצי זהב במפרץ פרובישר (הקרוי על שמו) לחופי האי באפין. בדיעבד הסתבר שאין זהב באזור, אולם פרובישר יצר את המגע הראשון בין האדם האירופי עם האינואיטים - האינדיאנים המקומיים - מגע עוין שכלל שביית המקומיים והבאתם לאנגליה לצורכי תצוגה, שם הם מתו לאחר זמן קצר.

במהלך המאה ה-17 עברו באזור נונאווט מגלי ארצות נוספים, בניסיון לגלות את המעבר הצפון-מערבי, ביניהם הנרי הדסון, ויליאם באפין ורוברט ביילוט.

בשנת 1976 נערך משא ומתן בין האינואיט לבין הממשל הפדרלי הקנדי בעניין בעלותם על השטח. באפריל 1982 הצביע רוב של תושבי הטריטוריות הצפון-מערביות בעד הפרדת הטריטוריות לשתי טריטוריות ומתן שטחים לאינואיט. ההסכם הושג בחודש ספטמבר בשנת 1992, ואושר במשאל עם על ידי 85% מתושבי האזור. ביוני 1993 עבר "חוק ההסכם בדבר תביעת השטח של האינואיט" בפרלמנט הקנדי, וב-1 באפריל 1999 הפך האזור לטריטוריה של קנדה.

בנונאווט מתגוררים כ-35,944 איש (2016), מתוכם כ-85% הם אינואיטים.

שטחה של הטריטוריה הוא כ-2.1 מיליון קמ"ר. הטריטוריה כוללת את האיים הארקטיים, את האיים במפרץ הדסון, מפרץ ג'יימס ומפרץ אונגבה.

הנקודה הגבוהה ביותר בנונאווט היא פסגת בארבו באי אלסמיר, שגובהה 2,616 מטרים מעל פני הים.

נונאווט מכוסה טונדרה ארקטית, למעט נקודת מפגש הטריטוריות והפרובינציות בדרום מערב הטריטוריה (המקום היחיד בקנדה שבו נפגשים גבולותיהם של ארבע טריטוריות ופרובינציות: נונאווט, מניטובה, ססקצ'ואן והטריטוריות הצפון-מערביות) שהאקלים בה הוא כשל יערות טייגה.

בצפון-מזרחה של הטריטוריה מפריד מעבר מים צר בינה ובין גרינלנד. השליטה במי מיצר זה מהווה מחלוקת בין קנדה ודנמרק. נונאווט גובלת בים בופור בצפון, במפרץ באפין ובמפרץ הדסון במזרח, במניטובה בדרום ובטריטוריות הצפון מערביות במערב. הטריטוריה גובלת גם בניופאונדלנד ולברדור (דרך חצי אי) ובקוויבק (גבול ימי).

בראש טריטוריית נונאווט עומד נציב הממונה על ידי השר לענייני אינדיאנים ולפיתוח הצפון של קנדה. כמו בטריטוריות אחרות, תפקיד הנציב הוא סמלי, והוא מקביל לתפקיד המשנה למושל העומד בראש פרובינציות קנדה מטעמה של "מלך קנדה", אף שהנציב הוא נציגו של הממשל הפדרלי ולא נציגה של המלוכה הקנדית.

בנונאווט בית נבחרים אחד. חברי האספה המחוקקת נבחרים אישית, ומביניהם נבחר מושל הטריטוריה.

בשל ביקורת שהוטחה בו, הקים המושל לשעבר פול אוקאליק מועצה מייעצת של 11 זקני שבט האינואיט, ה-inuit qaujimajatuquangit שתפקידה לייעץ לממשלה בענייני התרבות האינואיטית.

לטריטוריה תקציב שנתי של 700 מיליון דולרים קנדיים הניתן במלואו על ידי הממשל הפדרלי.