ניהול סיכונים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ניהול סיכונים הוא תהליך הקשור בניהול שוטף ומטרתו לאתר סיכונים/מפגעים, הערכת עוצמת הפגיעה/הנזק, תעדוף הטיפול בהם על פי העוצמה, הגדרת השיפור הנדרש וההשקעה הנדרשת לשיפור ובקרה על ביצוע פעילויות השיפור. ניהול סיכונים הוא גם חלק מניהול פרויקטים, מתבצע בהכנת תוכנית הפרויקט ולכל אורך חיי הפרויקט, ונועד להפחית את השפעת הסיכונים על השגת יעדי הפרויקט במהלכו ובסופו. סיכון מוגדר כגורם או פעולה העלולים להתרחש שלא על פי התכנון וכתוצאה ממנו ייגרם נזק, לעלות, לגוף, או לזמן. הסיכון נמדד על פי סבירות המימוש שלו, ברמה הטכנית, התוכניתית או הניהולית, ועוצמת הפגיעה כתוצאה מהכשל מחושבת בעלות, בביצועים או בזמן.
בניהולו של בנק, למשל, נדרש ניהול סיכונים בתחומים אחדים:
- ניהול סיכונים פיננסיים: סיכוני אשראי, סיכוני מטבע וסיכוני שוק. בין היתר נכללת בתחום זה הקפדה שתמהיל האשראי של הבנק וכל אחת מעסקאות האשראי הגדולות ייעשו ברמת סיכון סבירה, ולא יסכנו את יציבותו הפיננסית של הבנק.[1]
- ניהול סיכונים תפעוליים: החל מהתגוננות מפני מעשי שוד, וכלה בהבטחה שהתשתית התפעולית של הבנק תמשיך לתפקד גם במקרה של תקלות במרכיבים מהותיים שלה.
בישראל נדרשות חברות ציבוריות למנות אחראי על ניהול הסיכונים בחברה, ולציין בדיווחן לרשויות את חשיפתן לסיכוני שוק.
ניהול סיכונים מתבצע גם בחיי משפחה (לקיחת משכנתא והחזרתה) או יציאה לטיול בחורף. ניהול סיכונים מתבצע גם בעבודת מטה מקדימה לפעולה מבצעית, אימון או תרגיל ביטחוני, אשר בה בוחנים מעבר לפעולות הנדרשות להשגת משימה גם את "עלות" הפעילות בהיבט חיי אדם, פציעות, נזק לרכוש / ציוד. ניהול סיכונים הוא גם הבסיס לנוהל IRBCA המשמש כמתודולוגיה לטיפול בקרקעות מזוהמות בישראל.