ניו אינגלנד
ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
ניו אינגלנד (באנגלית: New England – "אנגליה החדשה") הוא אזור גאוגרפי בקרן הצפונית-מזרחית של ארצות הברית, המכיל שש מדינות: ורמונט, מיין, מסצ'וסטס, ניו המפשייר, קונטיקט ורוד איילנד. העיר בוסטון, הגדולה מבין ערי האזור, נחשבת למרכז העסקי והתרבותי של ניו אינגלנד. כינוי נפוץ לתושבי המקום הוא יאנקים.
ערך זה עוסק באזור בצפון-מזרח ארצות הברית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ניו אינגלנד (פירושונים).
| |||
| מדינה |
ארצות הברית ארצות הברית | ||
|---|---|---|---|
| מדינות בחבל ארץ |
ורמונט ורמונטמיין  מייןמסצ'וסטס  מסצ'וסטסניו המפשייר  ניו המפשיירקונטיקט  קונטיקטרוד איילנד  רוד איילנד | ||
| העיר הגדולה | בוסטון | ||
| על שם |
אנגליה  | ||
| שטח | 186,458 קמ"ר | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
הר וושינגטון | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בחבל ארץ | 14,845,063 (2019) | ||
| קואורדינטות | 44°N 71°W | ||
| אזור זמן | אזור זמן מזרחי | ||
  | |||
.png)
.svg)
ניו אינגלנד נחשבת בעיני רבים כמרכז הליברליות האמריקאית, וכמעוזה של המפלגה הדמוקרטית.
Oops something went wrong: