Loading AI tools
ההפרש בין ערך השוק של ארגון לבין סך הנכסים המוחשיים שלו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נכסי ידע הם ההפרש בין ערך השוק של ארגון לבין סך הנכסים המוחשיים שלו (מבנים, מכונות, מלאים, חשבונות עו"ש, פקדונות בבנק, חובות של לקוחות וכו').
קיימים מספר מושגים נרדפים למושג "נכסי ידע". בהם: "נכסים לא מוחשיים" (Intangible Asset) ו"הון אינטלקטואלי" (Intellectual capital). המושג "נכסים לא מוחשיים" הוא ותיק ומקובל יותר מהמושג "נכסי ידע", אך אינו מסביר את המהות ואת צורת ההיווצרות של נכסים אלו, לכן קיימת מגמה לעבור ולהשתמש במושג "נכסי ידע". לדוגמה: מטה ה-OECD השיק בחודש מאי 2011 מיזם לבחינת החשיבות של נכסי הידע, תחת הכותרת "נכסים לא מוחשיים – מקור חדש לצמיחה".
המושג "הון אינטלקטואלי" הופיע כנראה בפעם הראשונה במאמר שנכתב בשנת 1958.[1] מאמר זה היה בבחינת סנונית ראשונה שלא בישרה את האביב, כי המושג נעלם מהשיח המקצועי ליותר מ-25 שנה. רק בשנות ה-80 של המאה הקודמת חזרו לדון בעובדה שהנכסים המוחשיים והמוניטין (ראה המבט החשבונאי) לא מסבירים את ערך השוק של ארגונים.
המאמר הראשון שהתייחס לנושא בכתב עת מקצועי פורסם בשנת 1991 בכתב העת "פורצ'ן".[2] בדיקה ב-Google Scholar מעלה כיום אלפי מאמרים הדנים בנושא זה.
במאי 2012 הוחלף המושג הרשמי שם ל"הון מבוסס ידע – מקור חדש לצמיחה".[3] כמו כן, דיסציפלינות שונות, כגון חשבונאות ומשפט, משתמשות במושגים נוספים (ראה המשך).
תורת החשבונאות מכירה במושג "מוניטין". זהו מושג שהתחיל להתפתח במקביל למהפכה התעשייתית, בסוף המאה ה-19.[4] תחת סעיף זה נהוג לרשום במאזנים את ההפרש שבין נכסי החברה לבין הסכום שבו נמכרה החברה. כלומר, המושג "מוניטין" יכול להופיע במאזן של חברה אם, רק בגין חברה בת שנרכשה על ידיה. כמו כן, לא קיימת חלוקת משנה למושג זה. בשנים האחרונות התחילו ניסיונות להגדיר נהלים ותקנים להצגת נכסי הידע במאזן. במסגרת זאת פותחו מספר תקנים.[5][6][7]
המבט המשפטי מתייחס רק לאותו חלק של נכסי הידע שניתן להגן עליהם באמצעות חוקים (פטנטים, סימנים מסחריים, עיצובים מיוחדים, מוזיקה, וכדומה). מכלול הנכסים הללו מכונה "קניין רוחני" (Intellectual Property). אין לבלבל בין "קניין רוחני" לבין "נכסים רוחניים" (Intellectual Assets). בעוד שהמושג הראשון מתייחס כאמור רק לנכסים המוגנים בחוק, המושג השני הוא אחד השמות הנרדפים של נכסי הידע.
הפרופסור השוודי Karl-Erik Sveiby (הול') היה הראשון שחקר לעומק את נכסי הידע בארגונים.[8] מחקריו של Sveiby ושל חוקרים נוספים מצביעים על ההשפעה הגדולה שיש לנכסי הידע על תפקודם של ארגונים, ועל יכולתם לבנות יתרון תחרותי ארוך טווח. מהפכת המידע, שהתחילה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת,[9] הביאה לכך שהנתח של נכסי הידע בערך השוק של ארגונים, הולך וגדל. מחקר של חברת Ocean Tomo בקרב חברות הנמצאות במדד S&P 500, מראה כיצד ערכם של נכסי הידע גדל מ-17% בממוצע בשנת 1975, ל-80% בממוצע בשנת 2010. אתרים פיננסיים רבים מציגים כיום את היחס בין ערך השוק של חברה לבין הנכסים הרשומים בספרים (Price/Book Ratio).
פרופסור Sveiby מחלק את נכסי הידע לשלושה סוגים:
כיום נהוג לכנות שלוש קבוצות אלו: הון אנושי (Human Capital), הון מבני (Structural Capital), והון קישורי (Relationship Capital)
במקביל לעבודתו של Sveiby ושל חוקרים נוספים, נעשו ניסיונות לבנות מאזן של נכסי הידע הארגוניים. הניסיון הראשון נעשה גם כן בשוודיה בחברת Skandia בתחילת שנות ה-90.[10] כיום ישנם ארגונים מעטים שבונים מאזן נכסי ידע, וארגונים רבים אחרים שמוסיפים פרק על נכסי הידע בדו"ח השנתי לבעלי המניות.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.