נשר (עיר)
עיר בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נֶשֶׁר היא עיר בישראל השוכנת בשיפולים הצפון־מזרחיים של רכס הכרמל, ובדרום־מזרח מישורי מפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כשישה קילומטרים דרומית־מזרחית לחיפה על כביש 752, בסמוך לכביש 75. שייכת מבחינה מנהלית לנפת חיפה, מחוז חיפה.
סמל העיר נשר דגל נשר סמליל ממותג של העיר - בשימוש החל מ-2021 | |||||||||||||||||||||||||
מבט על העיר נשר מהר הכרמל מאזור אוניברסיטת חיפה. בתמונה: רבי הקומות של שכונת "רמות יצחק". מימין: כביש 705 ובית הקברות של נשר. מרחוק הרי הגליל התחתון, היישובים רכסים ומשמאלם איבטין, כביש 65 לכיוון מחלף סומך, מחלף יגור וכביש 75. בשדות עמק זבולון, האגמים שיהיו חלק מפארק האגמים, נשר. מימין שכונת גבעת נשר | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | חיפה | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | רועי לוי | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 155 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1923 | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 23,722 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 101 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.1% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.06 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1,828 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 131 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 12,980 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 107 | ||||||||||||||||||||||||
32°46′09″N 35°02′32″E | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[5] |
7 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 74 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4272 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 77 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל נשר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
http://www.nesher.muni.il |
ראשית היישוב שלובה בהיסטוריה של בית החרושת למלט, שנקרא גם הוא "נשר".[6][7] הצריפים הראשונים של שכונת הפועלים, המסמלים את ייסוד היישוב העברי במקום, נבנו בסוף שנת 1923[8] ובתחילת שנת 1924, כיוזמה מקומית של פועלי בית החרושת "נשר". השכונה ששם המפעל דבק בה הוקמה במישור לצד המפעל ובמדרון ההר, כדי להימנע מיוממות מחיפה דרך כפרים ערבים עוינים על כביש חיפה–נצרת.[9]
במהלך מלחמת העצמאות אכלסו עולים חדשים את היישובים הסמוכים בלד א-שייח' וחוואסה, לאחר שאלו התרוקנו מתושביהם הערבים. עם הקמתם שמרו היישובים על עצמאותם ונוהלו על ידי ועדות מקומיות. שמה של בלד א-שייח' שונה לתל חנן, ואילו שמה של חוואסה נותר על כנו עד ששונה לבן דור. בשנת 1949 החלה להיבנות על צלע ההר שכונת גבעת נשר כהרחבה למתחם המגורים של פועלי בית החרושת בסמוך למפעל. תושבי שלושת היישובים העצמאיים שאפו להצטרף כשכונות לעיר חיפה, אך משרד הפנים התנגד לכך. ב־22 ביולי 1952 התקיימו בחירות בשלושת היישובים למועצה מקומית מאוחדת, והוקמה המועצה המקומית נשר המאגדת את שלושת היישובים.[10] עם השנים הורחב היישוב, ובמעלה הכרמל נבנו שכונות חדשות: שכונת גבעת עמוס, שכונת רמות יצחק ושכונת "רחוב התאנה" ליד שכונת דניה בחיפה[hebrew 1] נשר הוכרזה כעיר בשנת 1995.