סבטוזר גליגוריץ'
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סבטוזר גליגוריץ' (Светозар Глигорић; 2 בפברואר 1923 – 14 באוגוסט 2012) היה שחמטאי בדרגת רב-אמן, אלוף יוגוסלביה בשחמט ומהמועמדים לאליפות העולם, חבר הנבחרת האולימפית של יוגוסלביה והשחמטאי החזק ביותר ביוגוסלביה.
לידה |
2 בפברואר 1923 בלגרד, ממלכת יוגוסלביה |
---|---|
פטירה |
14 באוגוסט 2012 (בגיל 89) בלגרד, סרביה |
הישג בולט | בשנות ה-60' וה-70' של המאה ה-20 היה בין עשרת השחמטאים הטובים בתבל, אלוף יוגוסלביה לשחמט 12 פעמים |
הדרגה הגבוהה ביותר | רב אמן |
מד כושר מרבי | 2600 (יולי 1971) |
מד כושר נוכחי | 2,447 (נכון ל־אוגוסט 2012) |
מקצוע נוסף | אוטוביוגרף, סופר, עיתונאי |
מדינה | יוגוסלביה |
גליגוריץ' נולד בבלגרד למשפחה ענייה. חשיפתו הראשונה לשחמט הייתה כילד קטן הצופה בשחקנים בבר. החל לשחק בגיל 11, כאשר אחד מדיירי ביתו (אביו נפטר באותה עת, ואמו שיכנה בביתם דיירים) לימד אותו את יסודות המשחק. בהיעדר לוח וכלים, גילף לעצמו כלים מפקקים של בקבוקי יין, בדומה לפאול קרס בן דורו.
גליגוריץ' היה תלמיד טוב, הן בתחומים האקדמיים והן בתחום האתלטי. הצלחות אלו הביאו את בית ספרו לבחור בו כנציג למסיבת יום ההולדת של הנסיך פטר (לימים פטר השני, מלך יוגוסלביה). בזכרונותיו הוא מתאר את עוגמת הנפש באירוע זה עקב הבגדים המרופטים שלבש כתוצאה מהמצב הכלכלי של משפחתו. הצלחתו הראשונה בתחרות שחמט הייתה כאשר זכה באליפות מועדון השחמט של בלגרד, אך מלחמת העולם השנייה עצרה את התפתחותו השחמטאית לזמן מה. במהלך המלחמה גליגוריץ' היה חבר ביחידת פרטיזנים. מפגש אקראי עם קצין פרטיזנים ששיחק שחמט גררה את הרחקתו מהקרבות.
לאחר מלחמת העולם השנייה, גליגוריץ' עבד מספר שנים כעיתונאי ומארגן תחרויות שחמט. הוא המשיך להתקדם ברמתו וזכה לתואר אמן בינלאומי בשנת 1950, ולתואר רב אמן בשנת 1951, ובהדרגה הפך לשחמטאי מקצועני במשרה מלאה. גליגוריץ' המשיך במשחק תחרותי עד לשנות ה-60 לחייו.